פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5253/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. אריאל את נוריאל בע"מ
2. נורלה פנחסי
3. אריאל (יורם) פנחסי
נ ג ד
המשיבים:
1. שמעון ביטון
2. עו"ד מאיר זנטי
3. בנק המזרחי המאוחד בע"מ - סניף קרית שמונה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב, הווארי וארבל) מיום 15.5.06 בתיק ע"א
1242/05.
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב, הווארי וארבל) מיום 15.5.06 בתיק ע"א 1242/05, בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בצפת (השופט נדל) מיום 1.8.05 בתיק ת"א 1150/04.
ב.
המבקשת 1 נטלה מהמשיב 3 (להלן הבנק) הלוואה, המבקשים 3-2 (בעלי מניות במבקשת 1) ערבו להלוואה. ביום 11.12.96 הגיש הבנק תביעה בעילה של אי פרעון ההלוואה. המשיב 2 ייצג את הבנק בהליך. ביום 6.2.97 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה לפיו המשיב 1 (להלן ביטון) ישלם לבנק, על חשבון החוב, שני תשלומים של 30,000 ש"ח ובתמורה יקבל את הבעלות במכונות שבבעלות המבקשת. עוד נקבע כי המבקש 2 ישלם סכום קבוע מדי חודש למשך שישה חודשים, ובהמשך יגיע להסדר תשלום חודשי לכיסוי יתרת החוב. ביום 2.3.97 קיבל ההסכם תוקף של פסק דין. ביטון שילם את התשלום הראשון, אך לא עמד בתשלום השני שנועד ליום 7.3.97. בהמשך הגישו המבקשים תביעה לביטול הסדר הפשרה עקב התנהלות המשיבים (ה"פ (קרית שמונה) 75/98), אך זו נדחתה. ערעור שהוגש נדחה אף הוא (ע"א (נצרת) 2066/02).
ג.
ביום 8.2.04 הגישו המבקשים תביעת פיצויים כנגד המשיבים, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהתנהלותם (ת"א (צפת) 1150/04). כלפי ביטון נטען שהוא הפר את ההסכם; כלפי הבנק ועו"ד זנטי (שייצג את הבנק) נטען כי הם גרמו להתמוטטות עסקי המבקשים בין היתר עקב נקיטת הליכי הוצל"פ בשיעור ריבית שגוי, מימוש עיקול שלא כדין והתנהלות בלתי סבירה. ביום 16.6.04 הגיש הבנק (והמשיב 2 הצטרף לכך בהמשך) בקשה (בש"א 1695/04) לדחיית התביעה בשל מעשה בית דין - הוא ההליך משנת 1998 בו נדחתה תביעת המבקשים. ביום 1.8.05 קיבל בית משפט השלום את הבקשה ודחה את התביעה ביחס למשיבים 3-2. נקבע כי:
"כל ביקורת על תוקפו של ההסדר נבחנה במסגרת המרצת הפתיחה... שקבעה בלשון שאינה משתמעת לשני פנים, שההסדר תקף. לכן, אין טעם עתה לניסיונות לשוב ולהיכנס בשערי בית המשפט בטענה, כי עתה לתובעים יש זכויות מהותיות בתחום הנזיקין בדין מחדליהם של המבקש ועו"ד זנטי ביחס לאותו הסדר. מה גם, שאותם מחדלים הועלו כבר בהמרצת הפתיחה ונדונו אחת לאחת על ידי בית המשפט" (עמ' 11).
עוד נקבע כי מעבר להשתק העילה מתקיים גם השתק פלוגתא, שכן כל טענות המבקשים לגבי התנהלות פגומה או חסרת תום לב מצד המשיבים נדחו לגופן. ביחס לטענה החדשה היחידה שהועלתה - גביית החוב בריבית בנקאית ולא בריבית לפי חוק - נקבע כי אף אם יש בה אמת, הרי שיש להעלותה בהליכי ההוצאה לפועל (עמ' 21). כלפי פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א (נצרת) 1242/05).
ד.
ביום 15.5.06 דחה בית המשפט את הערעור. נקבע כי בנסיבות אכן נוצר השתק עילה והשתק פלוגתא. בסוגיית גובה הריבית אושרה מסקנתו של בית משפט השלום, והוטעם כי המבקשים טרם שילמו את חובם כל עיקר - וממילא כל סכום ששולם בדין שולם. ביחס לדחיית התביעה כנגד עו"ד זנטי, נקבע כי אף שהוא לא היה צד להליך משנת 1998, הרי שהצהיר הבנק כי הוא "פעל את פעולותיו כמיצגו של הבנק, ולא חרג מגדר שליחותו. על כן למעשה אין פעולותיו אלא פעולות של הבנק" (עמ' 14). כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.
ה.
בבקשה נטען כי התביעה בשנת 1998 היתה לסעד הצהרתי בלבד, ולפיכך לא היתה מניעה להגיש בשנת 2004 תביעה לסעד אופרטיבי של פיצויים. עוד נטען כי חלק מהנזקים התגבשו לאחר ההכרעה בהליך הראשון - ובפרט הנזקים שנגרמו עקב הליכי ההוצאה לפועל. כן נטען כי חלק מהסוגיות שהועלו בתביעה משנת 2004 כלל לא נדונו בהליך הראשון וממילא לא נוצר מעשה בית דין. כן נטען כי שגו בתי המשפט כשקבעו שאת הטענה בדבר חישוב ריבית מופרזת יש להעלות בפני ראש ההוצאה לפועל, ושאין בה משום מעשה עוולה נזיקית. עוד נטען שעו"ד זנטי חרג מההרשאה שנתן לו המשיב 3.
ו.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית כללית (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר).
במובהק אין המקרה דנא בא בכללם. בתי המשפט הקודמים נדרשו לטענות במכלולן בפסקי דין מפורטים. בית משפט השלום נימק מדוע מתקיימים באשר לטענות העובדתיות השתק עילה והשתק פלוגתא. בית המשפט המחוזי שב ונדרש לכך. לא למותר לציין שההליך משנת 1998 התייחס גם לנזקים שנגרמו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל - ולא רק לנזקים שנגרמו קודם לכך, כפי שמשתמע מהבקשה. באותו הליך נקבע שמקום חלק מהטענות הוא בפני ראש ההוצאה לפועל - וכך היה על המבקשים לפעול. אינני נדרש לטענת המבקשים לפיה נקיטת הליכי הוצאה לפועל בחוסר תום לב מהווה עוולה נזיקית, הן כיון שנקבע שהתנהלות המשיבים 3-2 היתה בתום לב, והן מאחר שנקבע שלא היתה גבייה ביתר כיון שהחוב טרם שולם. השאלה האם עצם חישוב החוב לפי ריבית בנקאית כבר גרם נזק למבקשים היא שאלה עובדתית - ודומה שאף המבקשים לא טענו בעניינה. לא למותר לציין שהחלטת בתי המשפט הקודמים לא התייחסה למשיב 1. ולבסוף, אף אם נקבל את הטענה שההליך משנת 1998 היה לסעד הצהרתי בלבד, אין בכך כדי לשלול את יכולתו ליצור מעשה בית דין.
ז.
כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"א באדר תשס"ז (1.3.07).
ש ו פ ט