רע"א 5256/06 אברהם ישראלי נ. עו"ד ארז שמעיה

1.לא מצאתי יסוד להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אשר לניהול ההליך, שמטרתו חיוב המבקש בחובות החברה, על דרך בקשה: טענתו של המבקש כי אין כל דחיפות בבירור הבקשה אינה טעם ראוי. גם טענתו כי יהא צורך בבירור עובדתי מקיף, תוך שמיעת עדים רבים, הינה סתמית וחסרת ביסוס. אשר לטענת ההתיישנות שנדחתה: ברי כי אם במהלך בירורה של הבקשה יסתבר כי אכן חלה התיישנות יוכל המבקש לחזור ולהעלות את הטענה. כלומר, דחייתה של טענת ההתיישנות כטענה מקדמית אינה חוסמת את הדרך בפני הצגתה מחדש בעתיד. לגופה של הטענה, הרי חושבני שלעת הזו בדין נדחתה. כמו כן סבורני שלא נפלה שגגה בהחלטה שלא לחייב את המפרק במתן ערובה.

2.אציין עוד כי בהחלטתו של בית משפט קמא מיום 25.5.06, שלגביה הוגשה הבקשה דנא, נקבע כי הדיון בבקשתו של המפרק ייערך ביום 7.9.06. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 22.6.06. עם הגשת הבקשה דנא עתר המבקש לפטור מערבון. החלטתה של כבוד הרשמת בעניין ניתנה ביום 28.9.06. המבקש חוייב בהפקדת ערבון בסכום של 7,000 ש"ח. הסכום הופקד ביום אתמול ומיד לאחר הפקדתו הועבר התיק לטיפולי. למרבה הצער לא הודע לי האם ביום 7.9.06 נערך הדיון בבית משפט קמא.

3.הבקשה לרשות ערעור נדחית בלא שנדרשת תשובה.