רע"א 526/11 סאמי בשארה חאג' נ. תאופיק זידאן

1.

המבקש עותר לעיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' רניאל) מיום 17.6.2010, אשר ניתנה בהעדר התייצבותו של המבקש ובמסגרתה הועמד שיעור התשלומים החודשיים בהם חב המבקש לקופת הכינוס על 4,000 ש"ח. כן עותר המבקש לעיכוב ביצועו של פסק-דין שניתן על ידי בית משפט קמא ביום 27.10.2010, במסגרתו הכריז בית המשפט על המבקש כפושט רגל ואף נעתר לבקשת בא כוח המשיבים 2-1 להגדלת שיעור התשלומים החודשיים לקופת הכינוס והעמדתם על 5,000 ש"ח, החל מיום 1.12.2010 ואילך. בקשת רשות הערעור אשר במסגרתה הוגשה בקשת עיכוב הביצוע שבפני נוגעת להחלטה אחרת – היא החלטת בית משפט קמא מיום 14.12.2010, בה נדחתה בקשתו של המבקש לביטולה של ההחלטה מיום 17.6.2010 הנ"ל אשר ניתנה, כאמור, בהעדר התייצבות מצידו. בנסיבות אלה, אין מקום להגשת הבקשה לעיכוב ביצוע במסגרת ההליך שבכותרת ומשהוגשה – דינה להידחות.

2.

מעבר לדרוש יוער, כי אף בהעדר הפגם עליו עמדתי לעיל שנפל בהגשת בקשת עיכוב הביצוע, לא היה מקום להיעתר לה. על פי תקנות 467 ו – 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ערכאת הערעור לא תיזקק לבקשת עיכוב ביצועה של החלטה שניתנה על ידי הערכאה הדיונית, אלא לאחר שזו סירבה לעכב את ביצועה. במסגרת בקשת עיכוב הביצוע שבפני לא טען המבקש כי הקדים ופנה לבית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע וממילא אין כל אינדיקציה לכך שבקשה כזו נדונה וסורבה על ידי הערכאה הדיונית, טרם פנייתו לבית משפט זה.

בכך בלבד די כדי להצדיק את מחיקתה על הסף של הבקשה לעיכוב ביצוע.

3.

אשר על כן, הבקשה נדחית.