רע"א 5260-23 רע"א 5260-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופט ג' הס) בת"א 56348-11-20 מיום 11.05.2023 (להלן: ההחלטה).

2.הבקשה דנא נסובה על אודות חלק מוגבל ומתוחם בהחלטה, שבו נקבע כי "עיריית ת"א בהחלטתה להקצאה [של המקרקעין מושא התביעה – ח' כ'] תשקול שיקולים כמקובל עליה לפי שיקול דעתה, אולם לא תפסול את התובעת [משיבה 1 – ח' כ'] רק מפני שהיא רשומה כאגודה" (עמוד 9 שורות 13-12 להחלטה).

3.לטענת המבקשת, בית משפט קמא לא היה מוסמך להורות לעיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה) שלא לפסול את משיבה 1 (להלן: המשיבה) "רק מפני שהיא רשומה כאגודה", וזאת ממספר טעמים, וביניהם, העובדה שהעירייה לא צורפה כצד להליך; שמדובר בהליך אזרחי ולא בהליך מינהלי; שלא ניתנה למבקשת הזדמנות לשטוח את עמדתה בסוגיה; שמדובר בהרחבת חזית המחלוקת; ומאחר שחלק זה בהחלטה סותר את שנאמר קודם לכן בהחלטה – "איני קובע כל הנחיה לעניין ההקצאה ועיריית ת"א תפעל בעניין לפי שיקול דעתה המלא" (עמוד 8 שורות 12-11 להחלטה).

4.בהחלטתי מיום 12.07.2023 הוריתי למשיבה להודיע עד ליום 20.07.2023 אם מקובל עליה שמהחלטת בית משפט קמא יימחקו המילים המורות לעירייה ש"לא תפסול את התובעת רק מפני שהיא רשומה כאגודה"; וככל שתודיע כי הדבר אינו מקובל עליה, היא תתבקש להשיב לבקשה לגופה. כן אפשרתי לעירייה להגיש את עמדתה ביחס לטענה הניצבת ביסוד הבקשה, שעניינה בסמכותה של העירייה להביא במניין שיקוליה את היות המשיבה רשומה כאגודה.

5.ביום 20.07.2023 הודיעה המשיבה כי הצעתי אינה מקובלת עליה, וכי היא תבקש להשיב לבקשה לגופה.

תשובת המשיבה הוגשה ביום 13.08.2023, ונטען בה, בין היתר, כי "אין כל תימוכין ב[החלטה] כי [בית משפט קמא] נתן הוראה או הנחייה כלשהי לעיריית תל אביב [...]. יודגש כי ביהמ"ש קבע במפורש ב[החלטה] – כי הוא אינו מתערב בשיקול דעת העירייה בסוגיית הקצאת המקרקעין ושיקול דעת זה נתון לעירייה בלעדית וביהמ"ש אף חזר על כך מספר פעמים כדי למנוע כל ספק" (פסקה 41 לתשובה; ההדגשה במקור – ח' כ'). המשיבה הוסיפה והפנתה למספר מקומות בהחלטה שמהם היא ביקשה ללמוד כי בית משפט קמא לא התכוון להתערב בשיקול הדעת המסור לעירייה, ובכלל זאת, לציטוט שהובא בפסקה 3 לעיל. לגופם של דברים, המשיבה הטעימה כי צדק בית משפט קמא בקבעו כי לא קיימת מניעה להקצות לה את המקרקעין רק מפני שהיא רשומה כאגודה.

6.העירייה הגישה אף היא את עמדתה. העירייה ביקשה להבהיר כי שאלת הקצאת המקרקעין אינה עומדת על הפרק בשלב זה, וזאת מנימוקים שאינם קשורים באמור בהחלטה. כן ציינה העירייה, כי עמדתה אינה עוסקת בשאלה העקרונית אם בית משפט קמא היה מוסמך ליתן לה הנחיות שיגבילו את שיקול דעתה, כאשר היא אינה צד להליך; או האם יש בכוחה של הנחיה מעין זו כדי לחייב את העירייה. שכן, לגופם של דברים, העירייה סבורה כי אין בעובדה שהמשיבה רשומה כ'אגודה עות'מאנית' כדי למנוע ממנה להגיש בקשה להקצאת המקרקעין מושא הבקשה.

7.בנסיבות אלו, משהעירייה הודיעה כי סוגיית הקצאת המקרקעין אינה על הפרק בשלב זה, וכי מכל מקום, גם אלמלא האמור בהחלטה היא לא הייתה פוסלת את המשיבה רק משום שהיא רשומה כאגודה – הטענה שבבסיס הבקשה דנא אינה אקטואלית עוד, ועל כן, דין הבקשה להידחות.

8.בשולי הדברים יצוין, כי טענות המבקשת ביחס לעמדת העירייה לגופה – בכל הנוגע לשיקולים שהעירייה רשאית או חייבת לשקול בבואה להקצות מקרקעין במקרים כבענייננו – אינן מעניינו של ההליך דנא; וטענות המבקשת במישור זה שמורות לה. ממילא מתייתרת בקשת המבקשת מיום 17.08.2023 להגיב לתשובות המשיבות.

9.הבקשה נדחית אפוא בזאת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.