רע"א 5267/15 אוליב קרליבך בע"מ ואח' נ. נת"ע בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' אטדגי ) מיום 29.7.2015 בה נדחתה בקשת המבקשים לצו מניעה זמני המורה, בין היתר, על דחיית המועד לתחילת ביצוע עבודות הקמת הרכבת הקלה בגוש דן.

1.

יום ראשון הקרוב, 2.8.2015, נקבע כמועד להתחלת ביצוע עבודות הקמת תוואי הרכבת הקלה בגוש דן. המבקשים הם עשרים ושישה בעלי עסקים הטוענים לפגיעה צפויה בעסקיהם בעקבות עבודות אלו וביום 23.7.2015 הוגשו על ידם לבית המשפט המחוזי בתל-אביב שתי תביעות בהן עתרו למתן צו מניעה קבוע המורה למשיבים להימנע מהקמת התחנות במסגרת הקו האדום של פרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב וברמת גן במועד שנקבע לכך. עוד עתרו המבקשים לצו קבוע המורה למשיבים, טרם תחילת העבודות, למנוע את המטרדים הצפויים למבקשים או לצמצמם וזאת, בין היתר, באמצעות מינוי מומחה כלכלי שילווה את בית העסק וייקבע את שיעור הירידה בהכנסותיו כתוצאה מביצוע העבודות תוך תשלום שוטף לעסק בכל תקופת ביצוע העבודות. לחלופין עתרו המבקשים כי למומחה הכלכלי תינתן סמכות לקבוע כי יש להעביר את בית העסק למיקום חלופי ולקבוע את המחיר שישולם לצורך העברתו, לרבות פיצוי עבור מוניטין ופרסום נאות. בד בבד עם הגשת התביעות, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, בה עתרו למרבית הסעדים העיקריים שפורטו וכן לקירוי חלק מבתי העסק, הסדרת דרכי גישה ומינוי מומחה הנדסי מטעם בית המשפט, אשר יבחן כל אחד מבתי העסק הרלוונטיים ויקבע אמצעים למניעה או לצמצום המטרדים הצפויים להם כתוצאה מן העבודות.

2.

ביום 29.7.2015 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשות למתן צו מניעה זמני ובהחלטתו מאותו יום קבע כי בהינתן מהות הבקשה, שאינה תוקפת את ביצוע הפרויקט, יש לו סמכות לדון בה אך עם זאת החליט לדחותה לגופה. בית המשפט קבע כי במקרה דנן סיכויי התביעה ומאזן הנוחות כרוכים זה בזה ומטים את הכף לדחיית הבקשות, שכן גם אם ייגרם לבתי העסק של המבקשים נזק כתוצאה מביצוע העבודות, מדובר בנזק כספי בר פיצוי שאין להשוותו לנזק העצום שעלול להיגרם בשל העיכוב בביצוע הפרוייקט הלאומי רחב ההיקף שכלל הגורמים הממשלתיים, לרבות המשיבים, נערכו לקראת ביצועו ביום ראשון הקרוב. בית המשפט ציין כי יש לזקוף לחובת המבקשים את השיהוי הרב בהגשת הבקשות, אשר הוגשו עשרה ימים בלבד טרם המועד שנקבע לתחילת ביצוע העבודות, וזאת שעה שגם לשיטת המבקשים המועד המתוכנן לתחילת הביצוע היה ידוע להם לכל הפחות מזה מספר שבועות. בית המשפט הוסיף וקבע כי לבד מן העובדה ששיהוי זה מהווה טעם לדחיית הבקשות הוא גם נושא עמו פוטנציאל נזק עצום למשיבים בפרט ולציבור בכלל, בהינתן העובדה שהבקשות למתן צווי המניעה הוגשו לאחר שהמשיבים נערכו לביצוע העבודות ותיאמו זאת עם כלל הגורמים הרבים האמונים על ביצוען.

בית המשפט הוסיף ודחה את הבקשות המתייחסות לבתי העסק בקובעו כי במסגרת הדיון בבקשה לא ניתן לדון בטענות אלו והדבר מצריך דיון פרטני לגבי כל אחד מבתי העסק בצירוף חוות דעת הנדסית. עוד נקבע כי בשלב זה אין מקום למנות מומחה הנדסי אשר לא ברור מה גדר סמכויותיו וכיצד בית המשפט יוכל לפקח עליו, וכי על הסוגיה להתברר במסגרת ההליך העיקרי. בית המשפט ציין כי הציע לצדדים להקים מנגנון משותף של "בעלי מקצוע שיבחנו את צרכי כל אחד מבעלי העסקים ויציעו הצעות פרטניות ביחס לכל בעיה שתתעורר", אך למרבה הצער הדבר לא הסתייע והוא שב והציע זאת לצדדים במסגרת ההחלטה. הבקשות נדחו, אפוא, אך בית המשפט לא פסק הוצאות לטובת המשיבים, בציינו כי המבקשים הגישו את הבקשה מתוך דאגה כנה ואמיתית לפרנסתם והוא אינו מעוניין להוסיף באופן כלשהו פגיעה על זו הצפויה להם לטענתם.

3.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי המשיבים לא הציגו ולו ראיה אחת לעניין מאזן הנוחות והיה מקום לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, אשר הציגו חוות דעת המלמדות כי צפויים להם נזקים כלכליים. עוד נטען כי אין בסיס לטענת השיהוי, משהמשיבים לא הציגו לבית המשפט ראייה המלמדת על המועד בו פורסם על תחילת עבודות הקמת הרכבת הקלה. מכל מקום, לשיטת המבקשים בקשה לסעד מן היושר שמטרתו הגנה על זכות קניינית מצמצמת את מרחב שיקול הדעת של בית המשפט ביחס לקבלת טענת שיהוי. בד בבד עם הגשת הבקשה הגישו המבקשים בקשה למתן סעד זמני ולחלופין למתן סעד ארעי המורה על דחיית המועד לתחילת ביצוע העבודות וכן עתרו לקיים דיון דחוף בבקשה.

4.

דין הבקשה להידחות.

בית משפט זה עמד לא אחת על ההלכה לפיה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים ועל כך שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה, להוציא מקרים חריגים (ראו למשל רע"א 876/13 א.ס. אורי השקעות ונכסים (2000) בע"מ נ' עד 120 רמת החיל שותפות מוגבלת , פיסקה 6 (7.3.2013);

רע"א 1864/13 אשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ , פיסקה 25 (10.4.2013)). המקרה שבפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. בית המשפט המחוזי קבע כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המשיבים וזאת בהינתן העובדה כי הנזקים להם טוענים המבקשים הם בעיקרם נזקים כלכליים בני פיצוי ומנגד מתן צו המניעה הזמני שנתבקש כרוך בעצירת פרויקט לאומי ייחודי ורחב היקף, על כל ההשלכות מרחיקות הלכת העלולות לנבוע מכך מבחינת המשיבים בפרט והציבור בכלל.

מסקנה זו הגיונה עמה ולא ראיתי מקום להתערב בה.

5.

לכך יש להוסיף את השתהותם הכבדה של המבקשים בהגשת הבקשה. שיהוי זה משליך ישירות על נכונותו של בית המשפט ליתן את הסעד הזמני שנתבקש ובהקשר זה כבר נפסק כי:

שיהוי בהגשת הבקשה חותר תחת הטענה בדבר הדחיפות הנטענת, ויש בו משום ראיה לסתור את טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית עבורו. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר נטען, כי הסעד הזמני נדרש לשם הגנה על זכות קניינית (רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פיסקה 11 (28.6.2010)).

למקרא הבקשה דנן עולה כי לשיטת המבקשים כבר בסוף חודש אפריל 2015 נודע, למצער לחלקם, על המועד הצפוי לתחילת העבודות וזאת לאחר שנחשפו לפרסומים שהופנו בעניין זה לכלל הציבור (סעיף 82 לבקשת רשות הערעור). למרות זאת, הבקשות דנן הוגשו רק לאחר חודשים מספר ועשרה ימים בלבד לפני המועד שנקבע לתחילת העבודות. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, השתהותם הכבדה והבלתי מוסברת של המבקשים פועלת לחובתם ככל שהדבר נוגע לסעד הזמני המבוקש בייחוד בהינתן העובדה שהמשיבים נערכו בינתיים לתחילת העבודות במועד זה, על כל הכרוך בכך.

הבקשה נדחית, אפוא, ועמה נדחית הבקשה למתן הסעד הזמני.

אוסיף עם זאת כי ניתן לצפות שיוזמי הפרויקט יהיו מודעים וקשובים לנזקים הפוטנציאלים העומדים להיגרם לבעלי העסקים דוגמת המבקשים ובהקשר זה, הצעת בית המשפט קמא למתווה המיועד לנטר ולצמצם נזקים אלה ככל הניתן, היא הצעה במקומה אשר ראוי כי שני הצדדים יפעלו לקדמה וככל שייקדם כן ייטב.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.