פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5307/18
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
גינדי החזקות ייזום 2009 בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
נציגות דיירי הבית ברח' קלמן מגן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
מיום 12.6.2018 בת"א 34814-05-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת שושנה אלמגור
בשם
המבקשת:
עו"ד איל
רוזובסקי; עו"ד מור פינגרר;
עו"ד
שחר אייזנר
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת שושנה אלמגור ) מיום 12.6.18 במסגרתה הורתה כי הערבות בסך 250,000 ש"ח שהופקדה על ידי המבקשת במסגרת ת"א 34818-05-16 (להלן: " הערבות ") לא תוחזר לה בשלב זה, אלא תיוותר בקופת בית המשפט " עד שבית משפט השלום או מחוזי יחליט אם להורות לגינדי לחדש את הערבות הבנקאית על סך 10,000,000 ש"ח או לתת אחרת במקומה ".
2.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור החלטתי שיש מקום לדחותה, ללא צורך בקבלת התייחסות המשיבה.
3.
חלקה האופרטיבי של החלטת בית המשפט קמא היא ההוראה שהערבות לא תושב בשלב זה למבקשת, והחלטה זו מוצדקת על פני הדברים, בשים לב לכך שלעת הנוכחית אין זה ברור האם נגרם למשיבה נזק כתוצאה מצו המניעה הארעי שלהבטחתו הופקדה הערבות. עניין זה תלוי, ועל כך דומה שאין מחלוקת בין הצדדים, בהתפתחויות עתידיות, ובהן ההחלטה שתתקבל בבקשה שהוגשה על ידי המשיבה במסגרת הליך אחר (בקשה מיום 10.8.2017 שהוגשה בת"א 39757-04-16. להלן: " ההליך האחר "). משאלה הם פני הדברים, הרי שבשלב הנוכחי מוצדק להיענות לבקשת המשיבה להימנע לעת עתה מהשבת הערבות למבקשת. כאמור, זו החלטתו האופרטיבית של בית המשפט קמא, ובה אין מקום להתערב.
4.
דומה כי עיקר תלונתה של המבקשת נגד החלטת בית המשפט קמא נוגע לא לחלק האופרטיבי בה, אלא לרטוריקה בה עשה בית המשפט קמא שימוש, ולמשמעויות שהמבקשת מוצאת ברטוריקה זו. על מנת להפיס את דעת המבקשת, מובהר בזאת הברור מאליו: ההחלטה שלא להורות בשלב זה על השבת הערבות איננה מהווה הכרעה בשאלה האם יש מקום להורות על חילוט הערבות, ואינה מהווה הנחיה לבית משפט השלום הדן בהליך האחר כיצד עליו לפעול. כן מובהר כי המבקשת רשאית להגיש בקשה להשבת הערבות בכל שלב בו יתקיימו נסיבות חדשות המצדיקות זאת.
5.
מאחר שלא התבקשה התייחסות המשיבה, אינני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' באלול התשע"ח (15.8.2018).
ש ו פ ט