רע"א 5310/16 רע"א 5310/16

1.

בשנת 2010 זכתה המשיבה במכרז לביצוע פרויקט באלון תבור, במסגרתו העסיקה קבלנית משנה (להלן: חברת הייתם ). בראשית שנת 2012 שכרה חברת הייתם את שירותיהם של המבקשים לשם ביצוע עבודות פיתוח וגינון בפרויקט, אולם לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם. פניות חוזרות ונשנות מצד המבקשים הביאו לבסוף את חברת הייתם לתת בידי המבקשים שלושה שיקים דחויים בסך כולל של 15,000 ש"ח. זמן קצר לאחר מכן סיכמו חברת הייתם והמבקשים על ביטול המשך הסכם העבודה ביניהם. לאור כך, הוסכם בין המבקשים לבין המשיבה כי מעתה ואילך יתקשרו הם באופן ישיר, ובכלל זאת תהיה זו המשיבה שתשלם למבקשים תמורת עבודתם. הסכמה זו הועלתה על הכתב על-ידי המשיבה ונמסרה למבקשים ביום 2.5.2012. במעמד זה אף הוסכם בין הצדדים כי אם יצליחו המבקשים לפרוע את השיקים שקיבלו מאת חברת הייתם, יקוזז שוויים מן התמורה המגיעה למבקשים בעבור עבודתם. לאחר סיכום זה בין הצדדים, ביצעו המבקשים את העבודה האמורה, אך לא קיבלו בתמורה את כל שהובטח להם על-ידי המשיבה בהסכם בכתב.

2.

על רקע האמור, הגישו המבקשים תביעה כספית בסדר דין מהיר נגד המשיבה בסך 75,000 ש"ח להשלמת התשלום המגיע להם, לטענתם, בעבור העבודה שביצעו. בית משפט השלום בטבריה (כב' השופטת א' אריאלי , תא"ם 49074-11-13) קיבל חלקית את התביעה והורה למשיבה לשלם למבקשים סך של 55,676 ש"ח בעבור העבודה שביצעו, בתוספת אגרה ושכר-טרחת עו"ד.

3.

בהודעת ערעור שהגישה המשיבה על פסק-דין זה, העלתה שתי טענות: ראשית, לעניין האופן שבו הגיע בית משפט השלום לקביעה עובדתית מסוימת בדבר היקף העבודה שביצעו המבקשים; ושנית, לעניין התעלמותו של בית משפט השלום מהימצאותם של השיקים של חברת הייתם בידי המבקשים. בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את הערעור באופן חלקי (כב' הנשיא ד"ר א' אברהם , ע"א 7289-03-16), ומצא להתערב אך בשאלת השיקים שבידי המבקשים. זאת, מהטעם שתוצאת פסק-דינו של בית משפט השלום היא כי המבקשים זכאים לקבל תמורה כפולה בעבור אותה עבודה, משעדיין עומדת להם זכות תביעה שטרית כנגד חברת הייתם לקבלת סכום השיקים. לשיטתו של בית המשפט המחוזי, בידי המבקשים אפשרות להגיש את השיקים לביצוע ולקבל את מלוא ערכם, אותו יש לקזז מן התמורה המגיעה להם מאת המשיבה. על-פי קביעתו זו, הורה בית המשפט המחוזי להפחית סך של 15,000 ש"ח מהסכום שעל המשיבה לשלם למבקשים, וחייב את המבקשים באגרה ובשכר-טרחת עו"ד.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני. המבקשים טוענים כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות עובדתיות ומשפטיות, אשר הביאו אותו להכריע במקרה דנן באופן החורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות לעניין התערבות ערכאת ערעור בעובדות אשר נקבעו בערכאה הראשונה. פסק הדין, נטען, מתבסס על נימוקים שלא הועלו על ידי מי מהצדדים ושלא היה באפשרותם להתמודד עמם בדיון משפטי. כן נטען, כי עצם חיובם של המבקשים בהוצאות משפט בנסיבות המקרה מצדיק מתן רשות ערעור.

5.

דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות על הסף בלא צורך בתגובת המשיבה.

כידוע, על בקשות רשות לערער "בגלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3 ) 123 (1982)) . עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת במבחן זה. טענות המבקשים נטועות כולן בניתוח נסיבות המקרה הקונקרטי, בגדרי המחלוקת הפרטנית בין הצדדים. הניסיון להציג שאלות החורגות מן העניין הפרטני לא יצלח. לפיכך, גם אם יש ממש בחלק מטענותיהם של המבקשים כלפי פסק הדין קמא, אין בכך די כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבה לא אעשה צו להוצאות.