החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5319/19 פלוני נ. קצין התגמולים- משרד הביטחון

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · תגמולי נכים - הכרה בנכות נפשית (PTSD) וקשר סיבתי לשירותבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שאישר את קביעת ועדת הערעורים כי לא הוכח PTSD בשירות צבאי ולכן לא נדרש לדון בקשר סיבתי. נקבע כי הקביעות העובדתיות אינן מעוררות שאלה עקרונית ואין צורך במתן רשות לשם מניעת עיוות דין. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקש ביקש הכרה בנכות נפשית מסוג PTSD ובקשר סיבתי בינה לבין תנאי שירותו בצה"ל. ועדת הערעורים קבעה כי משלא הוכח PTSD, אין צורך לדון בקשר הסיבתי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקביעה שהוא נסוב על קביעות עובדתיות שאין מקום להתערב בהן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין הכרה בנכות נפשית בגין PTSD וקשר סיבתי לשירות בצה"ל?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור נדחית כאשר הקביעות העובדתיות בפסק הדין המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכאשר מתן רשות ערעור אינו דרוש למניעת עיוות דין

    ״הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • PTSD
  • קשר סיבתי
  • ועדת הערעורים
  • חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • עיוות דין
  • הוצאות
  • שאלה משפטית עקרונית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

5319/19

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיב:

קצין התגמולים- משרד הביטחון

בקשה לרשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (

ר' סוקול

סג"נ והשופטים

מ' רניאל

ו-

י' קראי-גיורן

) בע"ו

50984-01-19

מיום 16.07.2019

בשם המבקש:

עו"ד מוניר עריאדה

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ( ר' סוקול , סג"נ והשופטים מ' רניאל וְ- י' קראי-גיורן ) בע"ו 50984-01-19 מיום 16.7.2019, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 בע"נ 54015-12-14 מיום 26.12.2018, אשר דחתה את ערעור המבקש על קביעות המשיב כי אין עדות לקיום PTSD וכן כי המבקש לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי שירותו בצד"ל לבין מצבו הנפשי. ועדת הערעורים קבעה כי משום שלא עלה בידי המבקש להוכיח כי המחלה ממנה הוא לוקה היא

PTSD , התייתר הצורך לדון בקשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין תנאי שירותו. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה תוך שנקבע כי הוא נסוב על קביעות עובדתיות אשר אין מקום להתערב בהן.

2.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א

לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

הקביעות

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי

אינן

מעוררות

שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

3.

בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ב'

בחשון התש"ף (31.10.2019).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור נדחית כאשר הקביעות העובדתיות בפסק הדין המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכאשר מתן רשות ערעור אינו דרוש למניעת עיוות דין