רע"א 5321/02 חגי אבינועם נ. הרפז מרים

המבקש (המערער בבש"א 7458/02) הגיש תביעה לבית-המשפט לענייני משפחה למחוזות תל-אביב והמרכז, לקביעתם של הסדרים, שיאפשרו לו לראות את בנו הקטין מנישואיו למשיבה. בפסק-דינו מיום 23.7.01 דחה בית-המשפט למשפחה את התביעה וקבע, על יסוד תסקיר-סעד, כי לעת הזו אין לקבוע הסדרי ראייה. על פסק-דין זה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וערעורו נדחה.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור.

עם הגשת הבקשה חויב המבקש בהפקדת ערבון בסך 5,000 ש"ח. בקשתו לקבלת פטור מהפקדת ערבון עקב מצבו הכלכלי הקשה נדחתה על-ידי רשם בית-משפט זה, מן הטעם כי נמוכים סיכוייה של הבקשה העיקרית להתקבל, וכי יש להעדיף את אינטרס המשיבה בגביית הוצאות, אם ייפסקו לטובתה, מה גם שהמערער לא נשא בהוצאות המשפט שנפסקו לחובתו בבית-המשפט המחוזי. עם זאת, לאור נסיבות העניין הופחת גובה הערבון ונקבע על סך של 2,500 ש"ח.

כנגד החלטה זו הגיש המבקש ערעור.

מצבו הכלכלי של המבקש קשה. לדבריו, הוא מתקיים מקצבה נמוכה ואין באפשרותו להפקיד אפילו את הסכום המופחת שנקבע כערבון. אלא שלאחר עיון בבקשתו העיקרית הגעתי למסקנה, כי אפילו יופטר המבקש מהפקדת ערבון, לא ייפתח בפניו השער לקבלת רשות ערעור. שכן, בקשתו אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כללית, ואין היא חורגת מגדרי עניינו הספציפי של המבקש, שנשקל כבר על-ידי שתי ערכאות.

אשר-על-כן, הבקשה והערעור נדחים.