פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
5342/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים:
1. אירידיום
בע"מ
2. רדיום סחר בינלאומי בע"מ
3. שוורצבוים עדוא
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. עו"ד א.גולדקורן, כונס הנכסים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בחיפה בבש"א 4826/02, 4827/02, 7609/02, 12300/02 שניתנה על ידי
כבוד השופט מנחם נאמן
בשם המבקשים: עו"ד אלכסנדר
עירד
בשם המשיבים: עו"ד אורי
גולדקורן ואח'
פסק-דין
לפני
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' נאמן), הנסבה
בעיקרה על בקשות המבקשים בנושאי הליכי גילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון. בית המשפט
המחוזי סקר את השתלשלות העניינים וציין, בין השאר, כי המבקשת לא השיבה לתגובת
המשיבים, כפי שהותר לה על-פי החלטה
קודמת. בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי הגיעה השעה "להיכנס ל'טרקלין' בירור התביעות ההדדיות" וכי שמורה לבא-כוח המבקשת הזכות לטעון, במסגרת הסיכומים, כי הגנתו בתביעת המשיב, ויכולתו להוכיח את תביעת המבקשת, נפגעו בשל אי המצאת מסמך זה או אחר או מאי מתן תשובה לשאלה זו או אחרת. אם יהא בטענה זו ממש, כך קבע בית משפט קמא, יובא הדבר בחשבון פסק-הדין. בית המשפט הורה אפוא על סיום קדם המשפט.
בקשת רשות הערעור שבפני נפתחת בהערה, לפיה "העתירה הנוכחית מוגשת לשם הזהירות בלבד", שכן מתברר כי תשובת המבקשת לתגובת המשיבים אכן הוגשה לבית המשפט המחוזי, במועד, אולם בשל תקלה לא הובאה בפני בית המשפט המחוזי. לפיכך – כך מצוין בבקשת רשות הערעור – נתבקש בית המשפט לבטל את החלטתו נשוא הבקשה. המבקשים מוסיפים ומעלים טענות לגופה של ההחלטה.
ביום 13.8.2003 ביקשתי את תגובת המשיבים לבקשת רשות הערעור, אלא שבתגובתם מיום 14.9.2003 טענו הם כי בקשת רשות הערעור לא התקבלה במשרד בא-כוחם וכי על כן אין ביכולתם ליתן תגובה עניינית לבקשה. כמו כן ציינו, כי בינתיים התקיים דיון בבית המשפט המחוזי ב"בקשת ב"כ המבקשים להמצאת מסמכים בנקאיים נוספים" – ובית המשפט, בהחלטתו, פתח בפניהם את הדלת לעשות כן. לפיכך, לדעת המשיבים, נתייתרה בקשת רשות הערעור.
ביום 16.11.2003 ביקשתי פעם נוספת, כי המשיבים יגישו את תגובתם לבקשת רשות הערעור, תוך 7 ימים מהמצאת בקשת רשות הערעור לידיהם. המשיבים נתבקשו לפרט, במסגרת תגובתם, את טענתם בדבר התייתרות בקשת רשות הערעור, כאמור לעיל. המבקשים התבקשו גם הם ליתן תגובה מפורטת בשאלת התייתרות בקשת רשות הערעור, וזאת בתוך 7 ימים מיום המצאת תגובת המשיבים לידיהם.
ביום 1.2.2004 הגישו המשיבים את תגובתם – לקונית ובלתי מפורטת כקודמתה. המבקשים, מצדם, הגישו "הבהרה", ובה הם מסבירים מדוע, לדעתם, אין בהחלטה הנוספת של בית המשפט המחוזי כדי ליתן מענה להשגות שהעלו במסגרת בקשת רשות הערעור.
בנסיבות אלה, ומשהמשיבים ממאנים ליתן מענה לגוף בקשת רשות הערעור, כפי שנתבקשו פעם ועוד פעם, ואף את טענתם בדבר נפקות החלטתו הנוספת של בית המשפט המחוזי אינם מפרטים, כפי שנתבקשו לעשות, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, לצורך דיון מחודש במכלול טענות המבקשים, בעניין גילוי המסמכים ומתן המענה לשאלון, ותוך שבפני בית המשפט תובא גם תשובת המבקשים לתגובת המשיבים, אשר לא היתה מצויה בתיק בשעה שניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. למותר לציין, כי לא יהא צורך בדיון מחודש בעניינים שהוכרעו בינתיים בהחלטות נוספות של בית משפט קמא.
הערעור מתקבל, במובן האמור. המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עורך-דינם בסכום כולל של 10,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ג בניסן תשס"ד
(4.4.2004).
ש ו פ ט