החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5344/20 מיכאל מיכל בראון נ. שאול עובד

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · פינוי דירה שכורה עקב הטעיה והפרת הסכם שכירותבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור בתביעת פינוי, ובקשה לעיכוב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין שהורה למבקש לפנות דירה שכורה בשל הטעיה בזהותו והפרת ההסכם. נקבע שהבקשה נטועה בנסיבות המקרה ואינה מעלה שאלה עקרונית או עיוות דין. נדחתה גם הבקשה לעיכוב ביצוע, ונקבעה ארכה קצרה לפינוי.

העובדות

המשיב, תושב הולנד, הוא הבעלים של דירה בירושלים שבה מתגורר המבקש מ-2018 לפי הסכם עם נציג המשיב. המבקש מסר מספר זהות שגוי ולא שילם דמי שכירות. בית משפט השלום קיבל את תביעת הפינוי, והמחוזי דחה את הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי בתביעת פינוי מדירה שכורה
  2. 2.האם הטעיה במסירת מספר זהות בהסכם שכירות מקימה עילה לביטול ההסכם ולפינוי

הלכות

  1. 1

    הבקשה נטועה בנסיבות המקרה הקונקרטי, ואינה מעוררת שאלה עקרונית או עיוות דין, ולכן אין מקום ליתן רשות ערעור.

    ״חרף ניסיונו של המבקש לשוות לה נופך עקרוני, הבקשה דנן נטועה היטב בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ההטעיה בזהות השוכר הייתה יסודית, ובנוסף השוכר הפר את ההסכם גם ללא קשר לשאלת הגילוי.

    ״למעלה מן הצורך אף יצוין כי ההטעיה במקרה זה הייתה יסודית ביותר ונגעה לזיהויו של המבקש.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשת רשות ערעור
  • עיכוב ביצוע
  • הסכם שכירות
  • הטעיה
  • תום הלב
  • דמי השכירות
  • לפנות את הדירה
  • עיוות דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

5344/20

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקש:

מיכאל מיכל בראון

נ ג ד

המשיב:

שאול עובד

בקשת רשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.6.2020 בע"א 59056-11-19

שניתן על-ידי כבוד הנשיא א' פרקש והשופטים ע' שחם ו-א' רובין; ובקשה לעיכוב

ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד רומי קאופמן

החלטה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 30.6.2020 (ע"א 59056-11-19, הנשיא א' פרקש והשופטים ע' שחם ו- א' רובין ) וכן בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצדה. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דין שנתן בית משפט השלום בירושלים ביום 3.10.2019 (תא"ח 21077-08-18, השופטת ל' בנמלך ).

2.

בתמצית יצוין כי המשיב הוא תושב הולנד, שבבעלותו דירה המצויה בעיר ירושלים (להלן: הדירה ). המבקש מתגורר בדירה החל משנת 2018 על-פי הסכם שנחתם בינו לבין נציגו של המשיב (להלן: ההסכם ). מקורו של ההליך דנן בתביעה שהגיש המשיב לפינויו של המבקש מהדירה.

3.

בית משפט השלום קיבל את התביעה, בקבעו כי המבקש אשר היה מעוניין בהסתרת זהותו הטעה את המשיב במכוון ביחס אליה כאשר מסר מספר זהות שגוי שאף צוין בהסכם בשני מקומות שונים. בדרך זו, כך נקבע, המבקש מנע עריכת בירורים ביחס אליו והפר את חובת תום הלב שבה הוא חייב. בית משפט השלום הוסיף וקבע, בין היתר, כי המבקש הפר את ההסכם ונמנע מלשלם את דמי השכירות החודשיים (בסך של 14,000 שקלים). לנוכח האמור, נקבע כי קמה למשיב עילה לביטולו של ההסכם וכי על המבקש ובני משפחתו המתגוררים עמו לפנות את הדירה.

4.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי מסקנתו של בית משפט השלום ביחס לקיומה של עילת ההטעיה מבוססת כדבעי. לנוכח האמור, נקבע כי על המבקש לפנות את הדירה לא יאוחר מיום 2.8.2020.

5.

הבקשות שבפניי מכוונות כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי בקשת רשות הערעור מעוררת שאלה עקרונית הנוגעת לחובות הגילוי החלות בעת התקשרות בהסכמי שכירות. המבקש מוסיף כי המשיב אף ביקש להמשיך ולהתקשר אתו בהסכם נוסף, ובכך ויתר על זכותו לבטל את ההסכם.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. חרף ניסיונו של המבקש לשוות לה נופך עקרוני, הבקשה דנן נטועה היטב בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי, ואף לא התרשמתי כי נגרם למבקש עיוות דין. פסק דינו של בית משפט השלום הדגיש כי אף ללא קשר לשאלת הגילוי המבקש מפר את הסכם השכירות. למעלה מן הצורך אף יצוין כי ההטעיה במקרה זה הייתה יסודית ביותר ונגעה לזיהויו של המבקש.

7.

לצד זאת, בשים לב לכך שמדובר בדירת מגורים ניתנת למבקש ולבני משפחתו שהות נוספת להתארגנות, עד ליום 16.8.2020.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ט' באב התש"ף (30.7.2020).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 59056-11-19

הלכות

  1. 1הבקשה נטועה בנסיבות המקרה הקונקרטי, ואינה מעוררת שאלה עקרונית או עיוות דין, ולכן אין מקום ליתן רשות ערעור.
  2. 2ההטעיה בזהות השוכר הייתה יסודית, ובנוסף השוכר הפר את ההסכם גם ללא קשר לשאלת הגילוי.