פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנג"ץ
5361/00
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
חיים
פלק
נגד
המשיבים
:
1.
היועץ המשפטי לממשלה
2. שר הפנים
3. מנכ"ל משרד הפנים
4. עיריית ירושלים
בקשה לסעד
זמני
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיבים מס' 1-3: עו"ד אסנת מנדל
בשם
המשיבה מס' 4: עו"ד אסא אליאב
החלטה
לפני בקשתו של המבקש למתן סעד זמני האוסר על המשיבה מס' 4 (עיריית ירושלים) להמליץ על מינוי נציגים מטעמה לכהן כחברי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (להלן - הוועדה), ועל המשיב מס' 2 (שר הפנים) למנותם לוועדה האמורה, זאת עד להכרעה בדיון הנוסף. בבקשתו המבקש טוען כי מינוי נציגי עיריית ירושלים בוועדה יהפוך את הדיון בבקשתו לתיאורטי.
ביום 3.10.2001 ביקש השופט אור את תגובות המשיבים לבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. לפי תקנה 14 לתקנות סדרי הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-:
"הגשת עתירה לא תעכב ביצוע ההחלטה שעליה מבקשים דיון נוסף; אולם רשאי נשיא בית המשפט העליון לצוות על עיכוב הביצוע עד למתן ההחלטה בעתירה או עד למתן ההחלטה בדיון הנוסף, לפי הענין, בתנאים שייראו לו, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו בידי מבקש העיכוב."
במסגרת דנג"ץ 5393/00, שעניינו זהה להליך שלפנינו, הוגשה בקשה דומה שנדחתה על ידי ביום 11.1.2001. כפי שציינתי בהחלטתי, מאז מתן פסק הדין מושא הדיון הנוסף אין הגבלה על מינוי חברים בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ואין מקום להוצאת הצו המבוקש כעת. הוספתי וציינתי כי אין לראות בעובדה כי הותר קיומו של דיון נוסף משום חיווי בדבר תוצאתו האופרטיבית של הדיון. החלטה זו יפה גם לענייננו. מצביעים המשיבים על כך כי מינוי נציגי עיריית ירושלים לוועדה מהווה תנאי חשוב לתפקודה השוטף והתקין. מוסיפים המשיבים ומדגישים כי המינוי הוא מינוי לתקופה של מספר חודשים בלבד.
בנסיבות אלה אין מקום להיענות לבקשה והיא לפיכך נדחית.
ניתנה היום, ו' בחשון התשס"ב
(23.10.2001).
ה
נ ש י א