רע"א 5373/01 יוחנן רון נ. קומדה מערכות מיחשוב בע"מ

1.כנגד המבקש ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, המחייב אותו לשלם למשיבה סכום של 2,096,966 ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק דין, ובמסגרתה הגיעו באי כוח הצדדים להסכמה - שקיבלה תוקף של החלטה בבית המשפט - בדבר ביטול פסק הדין, בכפוף להפקדת סכום של 100,000$ על ידי המבקש. סכום זה לא הופקד, ובקשת המבקש להאריך לו את המועד לביצוע התשלום, נדחתה.

המבקש פנה לבית המשפט קמא, בבקשה להצהיר כי כל ההליכים, ההחלטות ופסק הדין האמורים - בטלים ומבוטלים, ועל כי יש להתיר לו להגיש כתב הגנה בתביעת המשיבה נגדו. כן הוא ביקש, כי יינתן צו במעמד צד אחד, המעכב את הליכי ההוצאה לפועל. בקשה זו האחרונה נדחתה על ידי בית המשפט קמא (כבוד השופט ש' ברלינר), בשל הסיכוי הקלוש של התביעה, אך בית המשפט קבע - לפנים משורת הדין - כי הבקשה תידון במעמד שני הצדדים, ובלבד שהמבקש יפקיד, עד ליום 4.8.01, ערבות בנקאית בסך 100,000$.

2.כנגד החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, ובמסגרתה הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגדו, למתן צו לביטול הליכי ההוצאה לפועל, ולעיכוב הליכים. תחילה, הוגשה הבקשה למתן סעד זמני בצירוף תצהיר בלתי חתום. לפיכך, דחה כבוד הנשיא של בית משפט זה את הבקשה, ללא דיון לגופה. לאחר מכן הוגשה הבקשה שוב, הפעם בצירוף תצהיר חתום. המבקש טוען, כי נתבררו לו עובדות חדשות, לפיהן ניהלה המשיבה את התביעה כנגד המבקש במרמה, תוך הסתרת העובדה כי המשיבה 1 נרשמה למחיקה אצל רשם החברות עובר להגשת התביעה, וכי במועד מתן פסק הדין כנגד המבקש, כבר לא היתה קיימת. עוד הוא טוען, כי המשיבים פעלו במרמה להחלפת שמו של הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, כך שתחת המשיבה 1, יבוא המשיב 2. התביעה, כך מוסיף המבקש וטוען, הוגשה ללא סמכות, שכן המשיב 2 לא רשאי היה לחתום בשם החברה ולייפות את כוחו של עו"ד סולומונוב להגיש את התביעה.

3.דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. בין המבקש לבין המשיבה הושג כאמור הסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה, בדבר ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום של 100,000$. בקשתו של המבקש להארכת מועד להפקדת הסכום - אשר הוגשה באיחור ניכר - נדחתה בהחלטה מנומקת, עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור. גם בבקשה נשוא ענייננו, לא סגר בית המשפט קמא את הדלת בפניו של המבקש, ובכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 100,000$, נכון היה לדון בבקשה במעמד שני הצדדים. בנסיבות אלה, דומני כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש ליתן לו רשות ערעור, וממילא אין גם מקום ליתן צו מניעה כאמור - אף לאור התצהיר שהוגש מחדש.

הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תשובה לבקשת הרשות לערער עצמה, ובנסיבות המיוחדות של המקרה, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.