החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5375/18 רפאל רובינץ נ. עו"ד עדי חכמון- מנהלת מיוחדת לנכסי החייב

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · מאסר חייב בשל אי שיתוף פעולה בהליך פשיטת רגלבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפשיטת רגל להורות על מאסר החייב

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של חייב בפשיטת רגל על החלטה להורות על מאסרו בשל אי עמידה בצו התשלומים ואי שיתוף פעולה עם הנאמנת. נקבע כי החייב לא השיג על החלטה קודמת שדחתה את בקשתו להפחתת הצו ואזהרה מפורשת מפני אמצעי אכיפה. הבקשה לעיכוב ביצוע נמחקה כמתייתרת.

העובדות

ניתן צו כינוס נגד המבקש שנקבע בו צו תשלומים חודשי, והמבקש לא עמד בו. בית המשפט דחה בקשת המבקש להפחתת הצו ונתן לו שהות להסיר מחדלים. משלא עשה כן, הורה בית המשפט המחוזי על מאסרו למשך 10 ימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט רשאי להורות על מאסרו של חייב בשל אי עמידה בצו תשלומים ואי שיתוף פעולה עם הנאמנת
  2. 2.האם יש מקום לעיכוב ביצוע צו המאסר עד להכרעה בבקשת רשות הערעור

הלכות

  1. 1

    מאסר חייב הוא סנקציה חריפה שניתן להורות עליה כאשר אין אפשרות לגרום לחייב לקיים את חיוביו בדרכים אחרות

    ״אכן, הטלת מאסר על חייב היא סנקציה חריפה וקיצונית, אולם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חייב שלא השיג על החלטה שנקבע בה כי אי הסרת מחדלים תוביל לאמצעי אכיפה אינו יכול להלין אלא על עצמו

    ״החייב מצדו לא השיג על החלטה זו, הגם שנקבע בה במפורש כי אם לא יפעל להסרת מחדליו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • מאסר
  • צו תשלומים
  • חוב פיגורים
  • עיכוב ביצוע
  • רשות ערעור
  • אמצעי אכיפה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

5375/18

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:

רפאל

רובינץ

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד עדי

חכמון

- מנהלת מיוחדת לנכסי החייב

2. כונס הנכסים הרשמי

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.7.2018

בפש"ר

40554-03-15 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-

נוטוביץ

;

ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד שוקי שועלי

החלטה

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.7.2018 (השופטת ע' וינברג- נוטוביץ ) בפש"ר 40554-03-15, בגדרה התקבלה בקשת המשיבה 1 (להלן: הנאמנת ) להורות על מאסרו של המבקש (להלן: החייב ), בשל העובדה שהוא אינו משתף פעולה במסגרת הליך פשיטת הרגל.

2.

ביום 1.4.2015 ניתן צו כינוס נגד המבקש, במסגרתו נקבע צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪, שהועלה בהמשך לסך של 2,000 ₪. החייב לא עמד בצו התשלומים שנקבע לו, וביום 3.7.2017 הגיש בקשה להפחתת צו התשלומים וביטול חוב הפיגורים. הנאמנת מצדה הגישה בקשה להורות לחייב להסיר את מחדליו לאלתר. ביום 15.1.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב להפחתת צו התשלומים, ונתן לו שהות של 30 יום לפעול לשם הסרת מחדליו – "שאם לא כן תגיש המנהלת המיוחדת בקשה לנקיטת אמצעי אכיפה כנגד החייב על פי הפקודה" . ביום 19.2.2018, משלא הסיר החייב את מחדליו, הגישה הנאמנת בקשה להורות על מאסרו של החייב. ביום 3.7.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, והורה על מאסרו של החייב למשך 10 ימים החל מיום 22.7.2018. לאחר שנדרש להצהרותיו של החייב במסגרת ההליך באשר למצבו הכלכלי, קבע בית המשפט המחוזי – כי "התמונה הכוללת המתקבלת הינה כי החייב אינו מדווח דיווחי אמת לנאמנת ולבית המשפט" . אכן, הטלת מאסר על חייב היא סנקציה חריפה וקיצונית, אולם "לאור רמת החיים הגבוהה שהחייב ומשפחתו חיים בה, מחדליו המצטברים של החייב שלא תוקנו, למרות הזדמנויות רבות שניתנו לו והתנהלות החייב בהליך, נראה כי אין אפשרות לגרום לחייב לבצע את חיוביו בדרכים אחרות. ההתרשמות הינה כי החייב אינו מפנים את חובותיו ונהנה רק מיתרונות ההליך. בנסיבות אלה אין מנוס ולהורות על מאסרו של החייב" (פסקה 21 להחלטה).

3.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע צו המאסר עד להכרעה בבקשה הרשות לערער. לטענת החייב, מתן צו מאסר הוא סעד קיצוני וחריף, בבחינת מוצא אחרון, שאין לעשות בו שימוש אלא לאחר שבית המשפט השתכנע כי החייב מסוגל לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו, אך נמנע במכוון מלעשות כן. בנדון דידן , שגה בית המשפט המחוזי בקבלו את עמדת הנאמנת 'כתורה מסיני', מבלי שהוכח כי יש באפשרותו לעמוד בצו התשלומים ולשלם את חוב הפיגורים שנצבר, ומבלי לקיים דיון ענייני וממצה כנדרש.

4.

דין הבקשה להידחות. בקשת החייב להפחתת צו התשלומים וטענותיו השונות בהקשר זה, נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי זה מכבר, ביום 15.1.2018. החייב מצדו לא השיג על החלטה זו, הגם שנקבע בה במפורש כי אם לא יפעל להסרת מחדליו "תגיש המנהלת המיוחדת בקשה לנקיטת אמצעי אכיפה כנגד החייב על פי הפקודה" , ואין לו להלין אפוא אלא על עצמו. יתר על כן, כמפורט בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה דנן, כמו גם בכתבי הטענות שהוגשו בעניין מטעם הנאמנת ומטעם הכנ"ר , מזה זמן רב שהחייב עושה דין לעצמו, מסרב לשתף פעולה, פועל בחוסר שקיפות, מהתל בנאמנת ובבית המשפט. עד כאן.

5.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נמחקת בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, ורק מטעם זה, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, ד' באב

התשע"ח

(16.7.2018).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מאסר חייב הוא סנקציה חריפה שניתן להורות עליה כאשר אין אפשרות לגרום לחייב לקיים את חיוביו בדרכים אחרות
  2. 2חייב שלא השיג על החלטה שנקבע בה כי אי הסרת מחדלים תוביל לאמצעי אכיפה אינו יכול להלין אלא על עצמו