פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5384/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל אגף השיקום משרד הביטחון
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.6.2018 בע"ו 1759-12-17
שניתנה על-ידי כב' השופטת ח'
וינבאום
וולצקי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.6.2018 (ע"ו 1759-12-17, השופטת ח' וינבאום
וולצקי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה הפועלת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן בהתאמה: הוועדה הרפואית העליונה ו- חוק הנכים )
מיום 2.11.2017.
2.
המבקש, יליד שנת 1937, מוכר כנכה על-פי חוק הנכים, ושיעור נכותו הכולל עומד כיום על 32%. קביעה זו מבוססת על הכרה בכך שהוא לוקה בהגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה צווארי (20% נכות), הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני (10% נכות) ופגיעה שורשית קלה מותנית (5% נכות).
3.
ביסודה של הבקשה דנן עומדת טענת המבקש, אשר מייצג את עצמו, כי יש להעלות את אחוזי הנכות שנקבעו לו בגין המצב הרפואי בצווארו. טענתו זו של המבקש נדחתה על-ידי ועדה רפואית מחוזית, ובהמשך על-ידי הוועדה הרפואית העליונה, לאחר עיון בחומרים רפואיים וביצוע בדיקות (אורתופדית ונוירולוגית). הוועדה הרפואית העליונה ציינה בהחלטתה כי היא התרשמה שאחוזי הנכות שנקבעו למבקש בכל הנוגע לתנועות עמוד השדרה המותני
והצווארי תואמים את מצבו.
4.
המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על החלטה זו, בהפנותו בין היתר לממצאיהן של בדיקות שונות שנערכו לו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בציינו, בראש ובראשונה, כי הוא נסב על "קביעה רפואית מובהקת" שאין מקום להתערבות שיפוטית בה. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי דחה את טענות המבקש גם לגופן, ובכלל זה את טענותיו בעניין ממצאי הבדיקות שהגיש. בית המשפט המחוזי הוסיף כי אין יסוד לקבוע כי החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה, שהתקבלה במסגרת מומחיותה הקלינית, לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.
5.
הבקשה דנן מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש חוזר בה על טענותיו בעניין ממצאי הבדיקות שנערכו לו. בתוך כך, מפנה המבקש ביקורת קשה כלפי הרופאים בוועדה הרפואית העליונה וכן מצביע על טעויות שנפלו, לשיטתו, בהכרעתו של בית המשפט המחוזי.
6.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כלל ידוע הוא כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים שבהם עולה ממנה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר קיים חשש שדחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כאמור, בעיקרו של דבר, המבקש מכוון את טענותיו נגד קביעותיה העובדתיות-מקצועיות של הוועדה הרפואית העליונה בנסיבות המקרה דנן – ולמעשה המבקש אף לא טוען אחרת. כפי שנקבע בעבר, "ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה הרפואית את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה הרפואית, ובית המשפט לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי" (רע"א 7525/13 פלוני נ' קצין התגמולים משרד הביטחון , פסקה 10 (3.12.2013). ראו גם: רע"א 7752/15 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקאות 18-17 (15.3.2016)). אכן, דומה שהמבקש סובל, לרוע המזל, ממצב רפואי שאינו פשוט כלל וניתן להתרשם כי פועלו המשפטי נובע מתחושת שכנוע פנימית. אולם, אין בכך בלבד כדי להקים עילה להתערבות בגלגול שלישי בנסיבות שבהן אף לא התרשמתי כי נגרם לו עיוות דין.
7.
סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט
באב
התשע"ח
(31.7.2018).
ש ו פ ט ת