רע"א 5386/15 יעקב כחלון נ. מ.י. שחם נדל"ן בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) בתיק רע"א 14456-06-15.

2.

אלה העובדות הצריכות לענין: המבקשים התקשרו עם המשיבה בהסכם לרכישת דירה. לטענתם, הדירה לא נבנתה עד עצם היום הזה, ובדיעבד התברר להם כי המשיבה והעומדים מאחוריה הונו אותם. המשיבה מצדה טענה כי המבקשים לא עמדו בתשלומים שלהם התחייבו. על רקע האמור, התנהלו בין הצדדים מספר הליכים שונים, ובמסגרת אחד מהם, המרצת פתיחה שהגישה המשיבה נגד המבקשים, הוסכם בין הצדדים כי המבקשים ישלמו למשיבה סכום של 280,000 ₪ לסילוק מלא וסופי של כל הטענות. להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין. ואולם, המבקשים לא עמדו בהתחייבותם, והמשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל שבמסגרתם נמכרה הדירה לצד שלישי.

1.

המבקשים הגישו המרצת פתיחה לבית משפט השלום בפתח תקווה, שהוסבה מאוחר יותר לתביעה בסדר דין רגיל. בתביעה זו עתרו המבקשים למתן סעד הצהרתי אשר לפיו ההסכם שכרתו עם המשיבה בטל. כן ביקשו במסגרת התביעה כי יינתן צו לעיכוב העברת יתרת התמורה ממכירת הדירה בסך של כ- 315,000 ₪ שהופקדה בהוצאה לפועל, בשל חששם כי המשיבה לא תוכל להחזיר את הכסף אם תתקבל תביעתם.

2.

בית משפט השלום (כב' השופט נ' שטרנליכט ) דחה את הבקשה למתן צו מניעה בהחלטה מפורטת. בתמצית, נקבע כי על פני הדברים לא הונחו ראיות מהימנות להוכחת עילת התביעה, וכי נראה שהמבקשים היו אלה שהפרו את ההסכם עם המשיבה. כן נקבע כי לא הוכחה טענת המבקשים שמצבה הכלכלי של המשיבה איננו איתן וכי קיים סיכוי שהיא לא תוכל להשיב את הכסף אם תתקבל התביעה. ולבסוף, נקבע כי המבקשים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט משום שהם הגישו את אותה בקשה, למעשה, במספר הליכים שונים, אף שאין כל שינוי נסיבות שהצדיק לעשות כן, וכי הבקשה נדחתה מספר פעמים על-ידי מותבים שונים.

3.

כלפי החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו' פלאוט , החלטה מיום 10.6.2015) הורה למשיבה להגיש תשובה לבקשה, ובמקביל הורה למבקשים להפקיד ערבון בסך 10,000 ₪. כן הורה בית המשפט על קביעת דיון דחוף בבקשה, בכפוף להפקדת הערבון. יצוין, כי בהחלטה מיום 8.6.2015 נעתר בית המשפט לבקשה למתן צו מניעה זמני.

4.

ביום 5.7.2015, מספר ימים לפני מועד הדיון שנקבע (כאמור, בכפוף להפקדת הערבון), הורה בית המשפט, כנגד בקשה שהגישה המשיבה, על מחיקת בקשת רשות הערעור בשל אי הפקדת ערבון. כן הורה בית המשפט כי הסעד הזמני שניתן בהליך יפקע בתום 7 ימים. בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד שהגישו המבקשים נמחקה על הסף בהחלטת בית המשפט מיום 7.7.2015, בשל אי צירוף תצהיר. בקשה להבהרה שהגישו המבקשים נדחתה ביום 12.7.2015, ונקבע כי על המבקשים לתקן את הבקשה שהגישו לביטול פסק דין על-ידי צירוף תצהיר. בית המשפט האריך את צו המניעה הזמני ב- 7 ימים נוספים. ביום 19.7.2015 הגישו המבקשים תצהיר לבקשה לביטול פסק דין ועמו בקשה להארכת תוקפו של צו המניעה הזמני. בית המשפט קבע כי טרם הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין ערוכה כדבעי (וזאת חרף הגשת התצהיר), והורה על הארכת תוקפו של הצו הזמני כנגד הפקדה נוספת של 25,000 ₪. כן נקבע, כי אם לא ימולאו התנאים עד ליום 26.7.2015, יבוטל צו המניעה הזמני והתיק כולו ייראה כסגור. עד ליום 26.7.2015 לא פעלו המבקשים כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 20.7.2015, ותחת זאת הגישו בקשה לפסילת השופטת מלהמשיך ליישב בדין. כב' השופטת ו' פלאוט הורתה על הגשת תשובה, והאריכה, לפנים משורת הדין, את המועד להפקדה הנוספת עד ליום 29.7.2015. המבקשים לא פעלו להפקיד את הכסף כאמור בהחלטה מיום 20.7.2015, וביום 2.8.2015 הגישו בקשה בהולה להארכת תוקפו של צו המניעה. בו ביום הורה כב' השופט א' פורג (שהתיק הובא לעיונו בהיותו שופט תורן) על דחיית הבקשה, משהמבקשים לא פעלו בהתאם להוראות בית המשפט. בקשה להבהרה נדחתה אף היא ביום 4.8.2015, ובית המשפט הורה על סגירת התיק.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

5.

ביום 5.8.2015 הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, ועמה בקשה בהולה למתן סעד זמני. בבקשה נטען בעיקר כנגד שתי החלטות של בית המשפט המחוזי: האחת, ההחלטה מיום 5.7.2015 שמחקה את בקשת רשות הערעור בשל אי הפקדת ערבון, לגביה נטען בין היתר כי היא ניתנה בחוסר סמכות מאחר שבית המשפט לא ביקש את תשובת המבקשים לבקשת המשיבה; והשנייה, ההחלטה מיום 20.7.2015 שהורתה על הפקדת סכום של 25,000 ₪ לטובת המשך תוקפו של צו המניעה, שלגביה נטען כי היא שגויה הן בשל כך שלבקשה צורף תצהיר כפי שביקש בית משפט בהחלטה קודמת והן בשל הסכום הגבוה שדומה כי נקבע לצורך הענשת המבקשים. כן הועלו טענות לגופה של בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי באשר להחלטתו של בית משפט השלום שלא להיעתר לבקשה לצו מניעה.

6.

לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. תיארתי לעיל את השתלשלות העניינים בבית המשפט המחוזי בהרחבה, שכן מתיאור זה עולה התנהלות שאין לקבלה של המבקשים בבית המשפט המחוזי. תחת קיום החלטותיו של בית המשפט המחוזי, הגישו המבקשים בקשות והודעות שונות - פעמים ברגע האחרון ממש, כפי שאף עשו במסגרת בקשת רשות ערעור זו - וזאת חרף העובדה שבית המשפט נעתר פעם אחר פעם, לפנים משורת הדין, להארכת תוקפו של צו המניעה הזמני ולמתן ארכה למבקשים לתקן את דרכם. בנסיבות אלה, דעתי היא כי גם אם נפלו טעויות מסוימות בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי כטענת המבקשים - ואיני קובע שכך אירע - אין הן מצדיקות את קבלת הבקשה.

7.

הבקשה נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 5.8.2015 מבוטל. לפנים משורת הדין לא אורה על הוצאות לטובת אוצר המדינה.