רע"א 5387/98 חברת המזח הצפוני בע"מ נ. אריה רונה

המבקשת זכתה במכרז שפורסם על-ידי המשיבה מס' 2 להקמת מיזם עסקי בנמל תל-אביב. במסגרת המכרז וההסכם בין הצדדים שנכרת בעקבותיו, הפקידה המבקשת בידי המשיבים ערבות בנקאית שנועדה להבטחת התחייבויותיה כלפיהם.

לאחר תחילת העבודות להקמת המיזם העסקי התברר למבקשת, לפי טענתה, כי במבנה שיועד להקמת המיזם ובסביבתו קיימים ליקויים חמורים המהווים סכנה לציבור ומונעים את הקמת המיזם.

בעקבות זאת התנהלו מגעים ארוכים בין הצדדים אשר לא נשאו פרי. בהמשך פנו המשיבים לבנק לשם מימוש הערבות הבנקאית שהופקדה בידיהם. במקביל הגישה המבקשת תובענה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שבה ביקשה מבית-המשפט להצהיר כי ההסכם בין הצדדים הופר ויש לבטלו ואף תבעה לחייב את המשיבים בתשלום פיצויים בגין הפרת ההסכם.

לכתב התביעה שהגישה המבקשת צורפה בקשה למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מן המשיבים לממש את הערבות הבנקאית שהופקדה בידיהם. בבקשה ובתצהיר שצורף לה נטען כי המשיבים ידעו על הליקויים הקיימים באתר שיועד להקמת המיזם העסקי וכי התנהגותם, שהתבטאה בהעלמת עובדות אלה מעיני המבקשת, הגיעה כדי תרמית - דבר המאפשר את מניעת מימושה של הערבות הבנקאית.

בית-המשפט המחוזי (השופטת ד"ר דרורה פלפל) דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד ומבלי שנתבקשה כלל תשובת המשיבים. נקבע, כי המתואר בבקשה הינו יותר בגדר אי-גילוי מאשר תרמית וכי בכך אין כדי לפגוע בעקרון העצמאות המונח בבסיסה של הערבות הבנקאית האוטונומית ומאפשר את מימושה ללא קשר לעסקת היסוד שנכרתה בין הצדדים.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי, שבה חזרה המבקשת על טענותיה בבית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות. כאמור, עקרון היסוד המונח בבסיסה של הערבות הבנקאית האוטונומית הוא עקרון העצמאות, המנתק את העסקה הדוקומנטרית מעסקת היסוד שבין הצדדים. לפיכך, רק במצבים קיצוניים ביותר, כגון במצבים של תרמית, ניתן לקשור בין שתי העסקאות ולמנוע את מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית. ראו, למשל, בר"ע 46/71 מדינת ישראל, אגף יבוא המזון נ' החברה הא"י לקירור והספקה בע"מ ואח' , פ"ד כה(1) 529. ברם, בהקשר זה אין די בכך שהמבקש למנוע את מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית ישתמש במילה "תרמית" או במלים אחרות הדומות לה במסגרת בקשתו, אלא עליו לבסס את התרמית הנטענת בעובדות המקרה ולתמוך את טענתו בראיות ברורות.

במקרה שלפנינו טענה אמנם המבקשת לתרמית מצד המבקשים, אך מן העובדות שתוארו על-ידיה בבקשתה אין מצטיירת לכאורה תמונה של תרמית, אלא לכל היותר תמונה של אי-גילוי עובדות חשובות מצד המשיבים. אשר-על-כן צדק בית-המשפט המחוזי במסקנתו, לפיה אין די במתואר בבקשה כדי לפגוע בעצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית, ולא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטתו.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות בקשה זו בסך 10,000 ש"ח.