פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
5400/00
בפני:
כבוד השופט י'
טירקל
המבקש
:
יעקב בסרבי
נגד
המשיבים
:
1. גבי
גלס
2.
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בירושלים מיום 19.6.00
בת.א
. 1105/95 בש"א 2359/00 שניתנה
על
ידי כבוד השופטת מ'
שידלוסקי
-אור
בשם
המבקש:
עו"ד
רם שמגר
בשם
המשיבים:
עו"ד
ע'
חרל"פ
החלטה
1.
המבקש תבע לחייב את המשיבים לפצותו עבור הנזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שבה נפגע. בית המשפט המחוזי מינה מומחה בתחום הנוירולוגי (להלן - "המומחה הראשון") שקבע, כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 100%. בחוות דעת נוספת של המומחה הראשון, שהגיש אחרי שעיין בחומר נוסף, קבע, שנותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 10% בלבד. המבקש ביקש לפסול את חוות דעתו השניה של המומחה הראשון, ולמנות מומחה רפואי אחר. בית המשפט המחוזי החליט למנות מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי (להלן - "המומחה השני") וכפי שכתב "מבלי לחוות דעה בטענות הצדדים, לאור התרשמותי וכדי להגיע לחקר האמת". עוד הורה להעביר לעיונו של המומחה השני את כל החומר שהועבר בזמנו - בהסכמת באי כוח בעלי הדין - לעיונו של המומחה הראשון.
המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה לשנות את החלטתו האחרונה ולהורות, כי לעיונו של המומחה השני יועברו "אך ורק המסמכים המותרים להעברה למומחה רפואי, בהתאם לדין ולפסיקה " (ההדגשות במקור - י' ט'), אך לא יועבר לעיונו חומר נוסף. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, מן הטעם, שהחומר הנזכר הועבר למומחה הראשון על פי הסכמתם של באי כוח בעלי הדין, ולפיכך לא מצא טעם שלא להעביר חומר זה למומחה השני. אחרי שבדק המומחה השני את המבקש, וכן עיין בחומר שהומצא לו קבע שנכותו הצמיתה היא בשיעור של 15%.
המבקש חזר וביקש להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף תחת המומחה השני. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וציין, כי בעלי הדין זכאים, אם רצונם בכך, לחקור את המומחה השני. המבקש מבקש להרשות לו לערער על ההחלטה.
2.
דינה של הבקשה להידחות.
השגתו הראשונה של המבקש מכוונת נגד ההחלטה להעביר למומחה השני את החומר הנזכר. כאמור, מדובר בחומר שהועבר למומחה הראשון על פי הסכמתם של באי כוח בעלי הדין. אין למצוא טעם משפטי או מעשי שלא להעביר למומחה רפואי אחד שמינה בית המשפט, חומר שהוסכם כי יועבר למומחה רפואי אחר, כאשר שניהם אמורים להגיש חוות דעת בתחום רפואי אחד.
השגתו השנייה מכוונת נגד קביעתו של המומחה השני, כי "התובע בהתנהגותו הבלתי אמינה מנע, לצערי, הערכה נאמנה של מצבו". לדעתו, יש למנות מומחה רפואי נוסף "אשר ידע להעריך נכונה את מצבו הרפואי האובייקטיבי של המבקש, ללא קשר "להתנהגותו" " ( ההדגשות במקור - י' ט'). גם השגה זאת, אין לה על מה שתסמוך. מטבע הדברים מבוססים ממצאיו של מומחה רפואי, בין היתר, גם על התנהגותו של הנבדק. אין למצוא, אפוא, פגם בקביעה זאת של המומחה השני. מכל מקום, אם חולק המבקש על כך, רשאי הוא להעמיד את הדברים במבחן החקירה הנגדית. בשולי הדברים אעיר, שאין להפוך את הדיון במינוים של מומחים רפואיים, בחוות הדעת שלהם ובשאלה איזה חומר יש להמציא להם, לשדה המערכה המרכזי של תביעת פיצויים עבור נזקי גוף. עיקר בירורו של המשפט הוא גביית ראיותיהם של בעלי הדין לרבות חקירות נגדיות של המומחים. חזקה על בית המשפט, שאם בתום כל אלה תישאר סוגיה סתומה, אשר לדעתו תצריך בירור נוסף, ינהג בדרך הטובה ביותר בעיניו לעשות משפט צדק.
3.
הבקשה להרשות ערעור נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה
היום, י"ב בתשרי
התשס"א
(11.10.00).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00054000.
M03