פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5404/21
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
א.ע.ק. עאבד אימן קבלנות בניין פיתוח
ועפר בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
אחים שרבט חב' לבנין בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופטים
א' קולה
,
ס"נ,
ד' צרפתי
ו-
ר' גלפז מוקדי
) אשר ניתן ביום 23.5.2021 בע"א
64766-12-20
בשם המבקשת:
עו"ד רמי חלבי
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופטים א' קולה, ס"נ , ד' צרפתי ו- ר' גלפז מוקדי ) אשר ניתן ביום 23.5.2021 בע"א 64766-12-20, ואשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום נצרת (השופטת א' אבו-אסעד ) אשר ניתן ביום 19.11.2020 בת"א 1797-05-17, ואשר בגדרו התקבלה בקשת המשיבה לאישור תוצאתו של הסכם גישור בין בעלי הדין (להלן: הסכם הגישור ) ולמתן תוקף של פסק דין לתוצאה זו.
2.
הסכם הגישור נסוב על אחוז האבן שהמבקשת הוסיפה לקירות התמך שהקימה עבור המשיבה ושתמורתו לא שולמה לה, לטענתה. בעניין של אחוז זה, קבע ההסכם כי המגשר שמונה מכוחו, עורך-דין במקצועו, " יקבל את חוות דעת המומחה [שימונה] לעניין שיעור ההוספה, יערוך חישוב על יסוד ההוספה כמה כסף מגיע לתובעת [למבקשת דנן], אם בכלל, ויודיע לצדדים על כך. דין הודעת המגשר תהא כדין פסק בוררות סופי ומחייב, ללא אפשרות ערעור. " (ההדגשה הוספה – א.ש.). הוראה מנדטורית זו, לצד הסכמת בעלי הדין כי "הכרעת המומחה תהיה סופית ומוחלטת", לא הותירה בידי המגשר כל ברירה אלא לקבל את עמדת המומחה, אשר אמד את שיעור ההוספה ב-3.11% – אומדן שנופל בהרבה מדרישת המבקשת ובמקצת משיעור האבן הממוצע בפרויקט, 5%, שהמגשר נכון היה לפסוק לפיו בסופו של יום, אילו היה בידו שיקול דעת. ברם, הסכם הוא הסכם, הוא הסכם, כפי שפסקו שתי הערכאות קמא, ופסיקתן זו הותירה בידי המבקשת פסק דין "רזה" המזכה אותה בתמורה שחושבה לפי שיעור ההוספה של 3.11% (בכפוף להוצאות אשר נפסקו לחובתה על ידי בית משפט השלום בעקבות דחיית התנגדותה לאישור תוצאתו של הסכם הגישור).
3.
בנסיבות אלו, לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ברי הוא כי פסק דין קמא אינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
4.
כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. יתרה מכך: סבורני, כי פסק דין זה וכן פסק דינו של בית משפט השלום הם פסקי דין נכונים.
5.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 . משלא נתבקשה תשובה, אינני פוסק הוצאות לטובת המשיבה. לאחר לבטים ולפנים משורת הדין, החלטתי שלא לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתנה
היום, ו' בתשרי התשפ"ב (12.9.2021).
ש ו פ ט