פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
5409/01
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש
:
עימאד
סעדי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור פלילי על פסק דינו של בית
המשפט
המחוזי בירושלים, מיום 24.5.01, בע"פ
2170/01,
שניתן על ידי כבוד השופטים:
ו'
זיילר, י' צור, י' זלברטל
תאריך הישיבה:
כ"ד
בתשרי התשס"ב
(
11.10.01
)
בשם
המבקש
:
עו"ד אחמד עואודה
בשם
המשיב
ה:
עו"ד אורי כרמל
ה ח ל ט ה
השופט א' א' לוי:
בחודש מרץ 1996 נמצא המבקש מחזיק בכרטיס אשראי של אחר, עמו הוא ניסה לקנות בקבוק בושם ודאודורנט מחנות בירושלים, אך ניסיונו נכשל הואיל והוא עורר את חשדה של הקופאית. בעת ביצוע המעשה היה המבקש בין 26, סטודנט למשפטים, ובפתח הדיון בבית המשפט המחוזי הוא הודה בעובדות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. בית משפט השלום הרשיעו בעבירות של גניבת כרטיס חיוב וניסיון להונאה בכרטיס חיוב, עבירות לפי סעיפים 16 ו17- לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו1986-, וגזר לו שלושה חודשי מאסר על-תנאי, וקנס בסך 1,500 ש"ח.
עוד בבית משפט השלום עתר המבקש להימנע מהרשעתו, עקב הנזק שעלול להיות כרוך בהרשעה מסוג זה לעתידו, אך בית המשפט סבר ששורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. בית המשפט הוסיף, כי הימנעות מהרשעה נועדה למקרים חריגים, שעניינו של המבקש אינו נמנה עליהם. זו היתה גם מסקנתו של בית המשפט המחוזי, אליו הוגש ערעור על פסק-דינה של הערכאה הראשונה, ובעקבות כך הוגשה הבקשה הנוכחית לרשות לערער.
לאחר ששקלנו את טענותיו של בא-כוח המבקש, ונתנו את דעתנו להלכה הפסוקה בתחום זה, לא מצאנו מקום או הצדקה למתן רשות לערער. רשות זו יוחדה לאותם מקרים בהם עולה בעיה משפטית או ציבורית הראויה לדיון בערכאה נוספת, וכל זה אינו ישים לבקשה הנוכחית. עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות, אשר נתנו את דעתן לסוגיית ההרשעה והשלכותיה על המבקש, ועל מנת להסיר ספק אנו גם טורחים להבהיר כי התוצאה אליה הגיעו נכונה גם לגופה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד בתשרי תשס"ב
(11.10.01).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט