רע"א 5422/16 רע"א 5422/16

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים

י' שנלר, ק' ורדי, ח' ברנר ), אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' אבי-גיא ), במסגרתו נדחתה תביעה נזיקית של המבקש.

1.לדברי המבקש, הוא הגה ופיתח שיטה חישובית חדשה המאפשרת שליטה ובקרה כלכלית בעלת פוטנציאל עסקי. לשם הפיכת הרעיון המופשט ל"מוצר" מסחרי, חברו יחד המבקש והמשיב – במסגרת עסקית כזו או אחרת – והקימו חברה בשם "מיקסומיה". לחברה הצטרף בהמשך גם יעקב לבלזון ז"ל (להלן: המנוח ). במסגרת החברה פותחה תוכנת מחשב המבוססת על שיטתו החישובית של המבקש. טענתו של המבקש היא שהמשיב והמנוח גנבו ממנו את תוכנת המחשב, מנעו ממנו גישה לחומרי הפיתוח של החברה, והמשיכו לספק ללקוחותיה שירותים מקצועיים באופן פרטי ומבלי לחלוק עמו את הרווחים. תביעתו של המבקש נוגעת לזכויותיו בכל חומרי החברה – ובכללם תוכנת המחשב – ולהפסדים כספיים שנגרמו לו ממעשי המשיב. בית משפט השלום קבע, כממצא עובדתי, כי המשיב מסר למבקש את כל חומרי החברה וכן את הקודים של תוכנת המחשב. כן קבע בית משפט השלום, על סמך עדויות שנשמעו בפניו, כי המבקש המשיך לנהל קשרים עסקיים עם לקוחותיו אף לאחר עזיבת המשיב את החברה. עוד נקבע כי המבקש לא הצליח להוכיח כי נגרם לו כל נזק ממעשיו של המשיב. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה בהתבסס על ממצאיו וקביעותיו של בית משפט השלום. מכאן הבקשה למתן רשות הערעור.

2.כלל מושרש הוא, כי בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי אינה ניתנת אלא במקום בו מתעוררת שאלה משפטית רחבה או בעלת חשיבות כללית החורגת מעובדות המקרה הקונקרטי. לא כך בענייננו. הערעור כולו נסוב על ממצאים עובדתיים ועל השאלה האם הצליח המבקש להוכיח את נזקיו. מקרה זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור. בכדי לשוות לבקשה אופי של שאלה משפטית עקרונית, מלין המבקש על עקרונות השיטה המשפטית לפיה ערכאות הערעור אינן מרבות להתערב בהכרעות עובדתיות של הערכאות הדיוניות. סוגיה זו זכתה לעיסוק נרחב בפסקי דין רבים של בית משפט זה ואף בקרב מלומדי המשפט בישראל ובעולם. לא השתכנעתי כי מקרה זה על נסיבותיו מצדיק דיון רחב בסוגיה שהועלתה. מעבר לנדרש, אומר כי אף אם ישנם מקרים יוצאים מן הכלל בהם בית המשפט יראה לנכון להתערב בממצאים עובדתיים, מקרה זה אינו מצדיק התערבות. ערכאות קמא קבעו כי המבקש לא הציג נתונים המוכיחים את הנזק בגינו הוא תובע את המשיב. גם בהליך הנוכחי לא עלה בידו להציג תשתית ראייתית מתאימה. בנסיבות כאלה אין מקום למתן רשות ערעור על פסק הדין של ערכאה קמא.

3.סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא נדרשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.