החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 544/00 רימר ובניו בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ סניף חדרה

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · עיכוב תחילת הגבלה על חשבון בנקבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ובקשה לצו ביניים במעמד צד אחד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאישרה סירוב בית משפט השלום לעכב תחילת הגבלה על חשבון הבנק של המבקשת. נקבע כי המשיב, שהשאיר את העיכוב לשיקול דעת בית המשפט, היה רשאי לעכב את ההגבלה גם ללא צו שיפוטי, ולכן בית המשפט רשאי היה שלא ליתן צו עיכוב. הבקשה לצו ביניים נדחתה יחד עם בקשת הרשות.

העובדות

המבקשת עתרה לעיכוב תחילתה של הגבלה שהוטלה על חשבון הבנק שלה. בית משפט השלום סירב לעכב את ההגבלה, ובית המשפט המחוזי אישר את ההחלטה. המשיב השאיר בתגובתו את שאלת העיכוב לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שאישרה החלטת בית משפט השלום שלא לעכב תחילת הגבלה שהוטלה על חשבון הבנק של המבקשת?
  2. 2.האם רשאי בית המשפט שלא ליתן צו עיכוב כאשר המשיב השאיר את שאלת העיכוב לשיקול דעתו?

הלכות

  1. 1

    כאשר המשיב השאיר את שאלת העיכוב לשיקול דעת בית המשפט, ובית המשפט מצא שאין מקום ליתן צו עיכוב, היה רשאי לעשות כן.

    ״אמנם בתגובתו השאיר המשיב את שאלת העיכוב המבוקש לשיקול דעת בית המשפט, אולם בית המשפט מצא שאין מקום ליתן צו עיכוב והיה רשאי לעשות כן.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו ביניים
  • בקשת רשות ערעור
  • צד אחד
  • שיקול דעת בית המשפט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א 544/00

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקש:

רימר

ובניו בע"מ

נגד

המשיב

:

בנק

המזרחי המאוחד בע"מ סניף חדרה

בקשה

למתן צו ביניים במעמד צד אחד

ובקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי

בחיפה מיום 28.12.99 בבר"ע 969/99

שניתנה

על ידי כבוד השופט ש' פינקלמן

החלטה

אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שאישר החלטת בית משפט השלום שלא לעכב תחילת הגבלה שהוטלה על חשבון הבנק של המבקשת.

אמנם בתגובתו השאיר המשיב את שאלת העיכוב המבוקש לשיקול דעת בית המשפט, אולם בית המשפט מצא שאין מקום ליתן צו עיכוב והיה רשאי לעשות כן.

יש להניח שהמשיב, שהיה מוכן להשאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, יוכל לעכב כניסתה לתוקף של ההגבלה, למרות שלא ניתן צו שיפוטי על כך.

דין הבקשה לצו הביניים, להידחות.

משום הזהות בין הבקשה לצו ביניים במעמד צד אחד, ובקשת רשות הערעור, נדחות בזה שתי הבקשות כאחד, שכן, אין ממש בבקשת רשות הערעור.

ניתנה היום, ט"ז בשבט תש"ס

(23.1.00).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00005440.

J01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר המשיב השאיר את שאלת העיכוב לשיקול דעת בית המשפט, ובית המשפט מצא שאין מקום ליתן צו עיכוב, היה רשאי לעשות כן.