רע"א 5442/05 אסתר מורחיים נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב

1.המשיבות הפקיעו מקרקעין בהם מצוי קיוסק המוחזק על ידי המבקשים (להלן - הנכס). בין הצדדים נטושה מחלוקת בדבר שיעור הפיצוי לו זכאים המבקשים בגין ההפקעה. בגדר הליך משפטי קודם שהתנהל באותו עניין הושג בין בעלי הדין הסכם, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו יפנו המבקשים את הנכס ויתמנה שמאי מוסכם אשר יקבע את גובה הפיצוי שישולם (להלן - ההסכם). משסברו המבקשים כי הסכום בו נקב השמאי בחוות דעתו, 374,000 ש"ח (בתוספת מע"מ), נמוך במידה משמעותית לעומת ערכו של הנכס, פנו הם לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתובענה לסעד הצהרתי כי חוות הדעת בטלה. יצוין, כי בפועל מתופעל הקיוסק על ידי אחר הפועל בשם המבקשים. ביסוד התובענה עמדה הטענה, כי נתברר להם בדיעבד שהשמאי נגוע בניגוד עניינים, באשר הוא מצוי בקשרי עבודה עם המשיבות. במסגרת תובענתם עתרו המבקשים לסעד זמני שיאסור על פינוים מן הנכס עד למתן הכרעה בדבר גובה הפיצוי על ידי שמאי אובייקטיבי מוסכם. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא, י' זפט) דחה את הבקשה, אלא שלפי החלטתו הותנה הפינוי בתשלום סכום הפיצוי שנקבע על ידי השמאי. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.דין הבקשה להידחות. בצדק קבע בית משפט קמא, כי לכאורה אין התחייבותם של המבקשים לפנות את הנכס מותנית, לפי ההסכם שנחתם, בתשלום הפיצוי בפועל. זאת ועוד, ההסכם קובע תאריך שעד אליו נדרשים המבקשים להתפנות, וכלל אינו קושר בין מועד זה לבין מועד מתן חוות הדעת על ידי השמאי או לבין מועד התשלום. אין בעובדה שהמשיבות ניאותו לילך לקראתם של המבקשים ולדחות את מועד הפינוי המקורי, בכדי ללמד על כך שהצדדים נתכוונו לכרוך את שני החיובים האחד בשני. אף הטענה בדבר גדיעת מקור פרנסתם של המבקשים אינה מטה את הכף לטובתם. בית המשפט המחוזי איזן כהלכה בין אינטרסיהם המנוגדים של בעלי הדין בחייבו את המשיבות לשלם למבקשים את הסכום שקבע השמאי. המבקשים לא הציגו כל תשתית עובדתית לתמיכה בטיעון, אשר הועלה בלשון רפה, לפיו אותו סכום לא יספיק למחייתם במשך תקופת הביניים שעד להכרעה בתביעה העיקרית. לבסוף, אף הצורך הציבורי בביצוע העבודות להרחבת רחוב קפלן בתל אביב, בו מצויים המקרקעין נשוא ההתדיינות, מהווה שיקול כנגד מתן הצו המבוקש.

3.אשר על כן, הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה, וממילא זהו גם דינה של הבקשה לסעד זמני. פינוים של המבקשים מן המקרקעין לא יתבצע אלא שישים ימים לפחות לאחר תשלום הפיצוי שקבע השמאי. אוסיף, כי ראוי להן למשיבות כי תשקולנה להימנע מפינוים של המבקשים כל עוד אין צורך ממשי בהריסת הקיוסק לשם ביצוע עבודות ההרחבה. יודגש, עם זאת, כי הדבר מצוי בשיקול דעתן, שכן כאמור, חיובם של המבקשים להתפנות מן הנכס לא הותנה לכאורה בתשלום הפיצוי בפועל לפי קביעת השמאי.