פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5470/08
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
עמנואל סזנה
נ ג ד
המשיב:
קצין תגמולים - משרד הביטחון
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 1.5.08 בע"א 1839/06 שניתן על-ידי
כבוד השופט ש' שוחט
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ש' שוחט).
2.
המבקש נפגע בשנת 1979, במהלך שירותו הצבאי, ברגל ימין בעת שנפל ממשאית. בעקבות פגיעה זו הוכר המבקש כבעל 20% נכות בגין "קיבוע משולש" (טריפל ארטרודזיס) בקרסול וכבעל 10% נכות בגין הגבלה בתנועת הקרסול. המבקש טען להחמרה במצבו, אולם תביעתו נדחתה ואף 10% הנכות עקב ההגבלה בקרסול, בוטלו על ידי הוועדה הרפואית המחוזית. המבקש ערער לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה ) אך ערעורו נדחה. עניינו של המבקש הוחזר פעמיים לוועדה על-ידי בית המשפט המחוזי. בפעם השניה הוחלט (כבוד השופטת דותן, ע"א ,1140/04 פסק דין מיום 10.10.2004) להשיב את הדיון כדי שהוועדה תשיב לשאלה: האם השבר בקרסול התאחה באופן המאפשר למבקש תנועות בקרסול או שמא נגרמה הגבלה בתנועות. שאלה זו עלתה לאור העובדה שפגימה זו בוטלה, כאמור, בעבר ללא הנמקה.
הוועדה החליטה שלא לשנות את החלטתה הקודמת והמבקש ערער בשלישית לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קמא (כבוד השופט שוחט) ציין כי לא הבין מסיכום החלטת הוועדה האם יש הגבלות בקרסול, ואם יש, תחת איזה פרט לתקנות יש לסווגן. בית המשפט קמא ציין עוד כי בעקבות פנייתו של יו"ר הוועדות הרפואיות התכנסה הוועדה בשנית וביקשה לנמק פעם נוספת את החלטתה, אך גם בתוספת זו לא מצא תשובה לשאלה שהוצגה לוועדה. הוועדה הפנתה לפרוטוקול מיום 28.7.2003 ושינתה אחוזים (מ- 30% ל- 10%) בנוגע למונח רפואי
- "פלקציה פלנטרית" שמשמעותו לא הובררה ולא הוברר האם יש משמעות לשינוי ביחס למגבלות התנועה של הקרסול, אם בכלל. בית המשפט ציין כי על הוועדה היה ליתן תשובות בלשון שגם הדיוטות יוכלו להבינה, וזאת לא נעשה גם הפעם. לפיכך החליט להשיב את הדיון לוועדה בשלישית על מנת שתשיב על השאלה שהוצגה לה בפסק דינה של השופטת
דותן. זאת, לאחר שתזמין אליה את המבקש בכדי שיוכל לשטוח טענותיו לפניה ואף להגיש חוות דעת אורתופד מומחה מטעמו, שהוועדה תידרש אליה.
מכאן הבקשה שלפניי.
3.
המבקש, שאינו מיוצג, טוען כי היה על בית המשפט המחוזי להשיב את הדיון אל הוועדה גם בנוגע לטענתו בעניין הפחתת אחוזי הנכות שנקבעו לו בגין טריפל ארטרודזיס, שכן, לדעתו, לא ניתן לנתק את הפגימות זו מזו. לדעת המבקש, הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עוול רב.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסק דינו של בית המשפט קמא הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל את תשובת המשיב. חרף האהדה למבקש ולמצבו, בייחוד בשל היותו בלתי מיוצג, הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במשורה, וזאת אך במקרים המעלים שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אין הבקשה הנוכחית מעלה, לאמיתם של דברים, שאלה משפטית - מכל מקום לא כזאת החורגת מתחומם של הצדדים הישירים למחלוקת, ודי בכך כדי שלא להיעתר לה. למעשה, פסק דינו של בית המשפט קמא הוא גלגול נוסף של פסק הדין של השופטת דותן, אשר לא יושמה על-ידי הוועדה הרפואית העליונה בנוגע לטענה בדבר מגבלות התנועה בקרסול בלבד. טענות המבקש ביחס להפחתת הנכות בגין הקיבוע המשולש לא נתקבלו בזמנו על-ידי השופטת דותן והמבקש לא השיג על ההחלטה. לפיכך, וגם בית המשפט קמא התייחס לכך, אין מקום כעת לפתיחה מחדש
של דיון בטענה זו.
לאור האמור, דין הבקשה להידחות. הדיון יוחזר, כאמור, לוועדה הרפואית העליונה להכריע בשאלה שהוצבה לפתחה ומן הראוי שזו תדון, תכריע ותנמק החלטתה כראוי ובלשון מובנת. יש לעשות מאמץ לסיים את עניינו של המבקש בהקדם.
הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו בטבת תשס"ט (11.1.09).
ש ו פ ט ת