פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5470/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. נעם טלר
2. מירב טלר
נ ג ד
המשיבה:
ס. אן בנין בע"מ
בקשת רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, בר-זיו וקיסרי)
מיום 31.5.10 בתיק ע"א 10054-03-09
בשם המבקשים:
עו"ד בנימין פילובסקי
בשם המשיבה:
עו"ד יעקב קרני
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, בר-זיו וקיסרי) מיום 31.5.10 בתיק ע"א 10054-03-09 בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (סגנית הנשיא בית נר) מיום 25.1.09 בתיק ת"א 921/03 (יחד עם תיקים נוספים).
ב.
המבקשים (יחד עם תובעים אחרים) תבעו את המשיבה (יחד עם אחרים, בכללם חברת פיקוח) בגין ליקויי בניה ואיחור במסירת בתים שבנתה עבורם. המשיבה הגישה תביעה שכנגד בגין תשלומים שהגיעו לה. בית המשפט אימץ את החשבון שהגישה המשיבה למבקשים, בסך 106,288 ₪ כולל "הפחתה בגין קנסות על איחור במסירה לפי אישור המפקח" וחייב את המבקשים לשלמו - בניכוי סך 31,150 ₪ בגין ליקויי בניה. בשורה התחתונה, פסק דין זה אושר בבית המשפט המחוזי.
ג.
הבקשה שלפנינו מתמקדת בנושא אחד, והוא "טעות סופר" שכנטען נפלה בפסק דינו של בית משפט השלום. לטענת המבקשים, המומחה פרופ' נבון (להלן המומחה ) התייחס לאיחור של 75 ימים בהשלמת הבניה (עמוד 6 לחוות הדעת), אך בית משפט השלום התייחס בטעות לשבעה ימי איחור בלבד. טענה זו לא נדונה על ידי השופט קיסרי; השופטת בר-זיו הציעה לקבלה; ואב בית הדין, השופטת שטמר, אמנם אימצה את גירסת המבקשים לגבי המספר 75, אך הסבירה מדוע בנסיבות אין להיעתר לערעור.
ד.
בבקשה נטען, בעיקר , כי בסופו של יום חובם של המבקשים למשיבה מבוסס על טעות סופר. בתגובת המשיבה (מיום 29.8.10) נטען, בין היתר , כי חוות דעתו של המומחה נבון עסקה בטענות כלפי חברת הפיקוח אשר אישרה - לשיטת המבקשים - הארכות ביצוע ביֶתֶר; והוטעם, כי כבר בבית המשפט המחוזי היתה חברת הפיקוח משיב פורמלי, וכי היא אינה צד לבקשה זו. עוד נטען, כי המספר 75 מופיע בכתב יד בתחתית חוות הדעת ולא נכתב על ידי המומחה; ובכל מקרה, כי מספר זה אינו משקף ימי איחור אלא את הפער בין הארכות המועד שאושרו לאלה שצריך היה לאשר (פער העומד לכל היותר על 14 יום).
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית , אף אם היה ממש בטענה בדבר "טעות סופר" עדיין אין הבקשה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית שרק בגינה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אציין, כי תשובה נתבקשה חרף האמור, כי סברתי שמא יש כאן אי צדק המחייב תיקון. ואולם, לאחר העיון אף לגופו של עניין דומה כי אין ממש בבקשה. חוות דעתו של המומחה עסקה בשאלה, האם אישרה חברת הפיקוח הארכות ביצוע באופן לא סביר. המומחה אמנם קבע, כי תחת 35 הימים שאושרו ראוי היה לאשר 21 ימים בלבד - אך קבע כי לא היתה בכך התרשלות. המומחה לא קבע שהיה איחור של 75 יום (וכפי שטענה המשיבה, המספר הרשום בכתב יד אינו חלק מחוות הדעת).
ו.
בכל מקרה, קביעות המומחה נועדו לבחון את סבירות, פעולתה של חברת הפיקוח (שהיתה נתבעת בבית משפט השלום), ושגגתו לכאורה של בית משפט השלום (שהתייחס ל-7 ימי הארכה מיותרים במקום ל-14) היתה בפרק הדן ברשלנות חברת הפיקוח:
"דעתו [של פרופ' נבון - א"ר] היא, כי לא ניתן לקבוע רשלנות שהפיקוח פעל ברשלנות... ועוד כשבאים לבחון את הארכות המיותרות, נמצא כי מדובר בהיקף לא גדול שמתבטא ב-7 ימים [וכאן צריך להיות 14 ימים - א"ר] לגבי בית משפחת טלר".
נמצא איפוא, כי שגגת הקולמוס (ככל שהיתה) נפלה בפרק שעסק ברשלנות חברת הפיקוח (וגם שם, רק בדברים שנאמרו מעבר לצורך), ואין לה קשר להליך דנא, המתנהל בין המבקשים לבין המשיבה, והרי חברת הפיקוח אינה צד לבקשה ולהליך; ולמצער, המבקשים - שניסחו את הבקשה בתכלית הקיצור ומבלי לצרף מסמכים שהיו עשויים להבהיר את התמונה - לא הצביעו על קשר כאמור. בכל מקרה, אין אחיזה לטענה, כי בחוות הדעת נקבע שהיה איחור של 75 יום במסירת הבית למבקשים.
ז.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה. בנסיבות אין לי אלא להניח, כי גם המבקשים שגו בתום לב, על כן יישאו בשכר טרחתו של בא כוח המשיבה על הצד הנמוך בסך 2,500 ₪.
ניתנה היום, כ"ו באלול תש"ע (5.9.10).
ש ו פ ט