רע"א 5472-24 רע"א 5472-24

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' גרוסמן) מיום 19.5.2024 בפר"ק 18674-02-24, בו נדחה על הסף ערעור שהגיש המבקש על הכרעת משיב 1 בתביעת חוב להכיר בו כנושה לצרכי הצבעה באסיפת נושים.

1.על קצה המזלג, ביום 27.1.2023 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של חברת משני סחר וגידול בקר בע"מ (להלן: החברה), לבקשת נושה (חדל"ת 30616-12-22 וחדל"ת 42333-12-22). במסגרת הצו מונה משיב 1 לנאמן (להלן: הנאמן) ובית המשפט הורה על הפעלת החברה באופן זמני. במהלך החודשים שלאחר מכן הוגשו נגד החברה כ-70 תביעות חוב, ובהן תביעה שהגיש המבקש על סך של 4 מיליון ש"ח, מתוכם 3.2 מיליון ש"ח בדין קדימה. ביום 22.5.2023 ניתן צו להפסקת הפעלת החברה וניתן צו לפירוקה.

2.ביום 20.11.2023 הודיע הנאמן לבית המשפט כי לאחר משא ומתן ממושך עלה בידו לקבל הצעה ראויה מטעם משקיעה לרכישת מניות החברה, כשעל בסיסה גובשה גם תכנית לשיקום כלכלי של החברה. בעקבות זאת ביקש הנאמן מבית המשפט לאשר לו לכנס אסיפות נושים לצורך אישור התכנית. כמו כן, מאחר שעד לאותו מועד טרם הוכרעו על ידו מרבית תביעות החוב שהוגשו נגד החברה, ביקש הנאמן לאשר לו להכריע בשלב זה בזכותו של כל נושה להצביע באסיפה תוך קביעת כוח הצבעתו. ביום 5.12.2023 בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה.

3.בהמשך לאמור, ביום 26.12.2023 דחה הנאמן, לצרכי הצבעה בלבד, את תביעת החוב שהגיש המבקש בקבעו כי לא הוכחה תשתית ראייתית לכאורית המבססת את מעמדו כנושה של החברה, וודאי לא נושה במעמד דין קדימה כנטען על ידו. המבקש מיאן להשלים עם החלטה זו, וביום 8.2.2024 הגיש עליה ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה על הסף. נקבע, בתמצית, כי בהתאם לתקנה 59ז(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן: התקנות), הדרך להשיג על הכרעת נאמן בתביעת חוב לצרכי הצבעה היא באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט בתוך 15 ימים ממועד המצאתה, ומועד זה חלף.

4.מכאן הבקשה שלפנַי, בה טוען המבקש בעיקרו של דבר כי הגם שמתקין התקנות קבע הוראות מיוחדות לגבי השגה על הכרעה בתביעת חוב לצרכי הצבעה, הוא לא התכוון לשלול את זכותו של נושה אשר נפגע מהכרעותיו של נאמן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המעוגנת בתקנה 131 לתקנות. זאת גם בשים לב לסעיף 215 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2018 (להלן: החוק), הקובע כי על החלטת נאמן בתביעת חוב ניתן להגיש ערעור לבית המשפט. לטענת המבקש, יש בדחיית ערעורו על הסף משום שלילת זכות הערעור הנתונה לו, והדבר מעורר קושי בפרט שעה שהכרעתו הבלתי מנומקת של הנאמן בעלת השלכה רבה על זכויותיו ועל יכולתו להיפרע מהחברה.

5.דין הבקשה להידחות.

6.אכן, סעיף 215 לחוק קובע כי מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב, רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט. ואכן, תקנה 131 לתקנות קובעת כי נושה הרואה את עצמו נפגע מהכרעת הנאמן בתביעת חוב שהגיש רשאי לערער על ההכרעה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהמצאת ההכרעה לידיו. ברם בענייננו לא מדובר בהכרעה בתביעת חוב שמהותה קביעת זכותו של המבקש לחלק מנכסי קופת הנשייה, שלגביה חלות ההוראות האמורות (וראו לעניין זה גם סעיפים 214-209 לחוק והוראות פרק א' לחלק ד' לתקנות). מדובר בהכרעה בנוגע לכוח ההצבעה של המבקש באסיפת נושים לאישור תכנית לשיקום כלכלי של התאגיד (כפי שגם הדגישו הן הנאמן והן בית המשפט המחוזי). על הכרעה מעין זו חלה תקנה 59ז לתקנות, המורה כי נושה שנפגע ממנה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלה או לשנותה וזאת בתוך 15 ימים מיום המצאתה לידיו.

7.ביסוד סד הזמנים הקצר לתקיפת קביעת נאמן בדבר כוח ההצבעה של נושה עומד היגיון ברור, והוא הצורך בהכרעה מהירה ויעילה שלא תעכב את כינוס האסיפה. עמד על כך בית משפט זה ברע"א 8417/11 נמי נאמנויות בע"מ נ' עו"ד שאול ברגרזון, כונס נכסים לחברת נ.י.ל.י. נדל"ן בע"מ (בכינוס נכסים) (7.5.2013):

"יש להבדיל בין הליך הבדיקה של תביעות חוב לעניין ההצבעה באסיפות נושים, לבין הליך הבחינה הנעשה בשלב מאוחר יותר, לשם קביעת זכות הנושה לקבלת דיבידנד. ההכרה במעמדם של נושים לצורך השתתפותם באסיפות נושים לצרכי גיבוש פשרה או הסדר נעשית בהליך מהיר יחסית, נוכח הדחיפות הנדרשת לעתים בהקשר זה. כפי שנאמר, 'מטבע הדברים, בדיקת תביעות החוב בשלב הראשון [היינו, לשם הצבעה באסיפות הנושים – א.ג] היא יסודית וקפדנית הרבה פחות מאשר בשלב השני' [...]. אם כי ייתכנו גם מצבים בהם יהא צורך בבדיקה יסודית יותר של מעמד הנושה כבר בשלב שלקראת כינוס אסיפת הנושים" (שם, פסקה 18).

דברים אלה נאמרו אמנם בהתייחס לתקנה 24(ו) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 עובר לחקיקת החוק ולהתקנת התקנות אולם הם יפים גם לענייננו, שעה שמדובר בתקנות דומות במהותן ובלשונן לעניין אופן ומועד ההשגה על החלטת בעל תפקיד בנוגע לקביעת כוח הצבעה (וראו באותו הקשר גם: פרוטוקול ישיבה 250 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-24, 15 (6.4.2022) בה נדונה הצעת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון), התשפ"ב-2022 שעל בסיסה הוספה לתקנות הוראת תקנה 59ז; דברי ההסבר לתקנה 8 לטיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אסיפת נושים וועדת נושים), התשע"ט-2018, בה נכללה הוראה דומה במהותה לתקנה 59ז לתקנות מבחינת מועד ההשגה על הכרעת הנאמן; ודברי ההסבר לתקנה 17 לטיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הסדר חוב ואישור תכנית לשיקום כלכלי), התשע"ט-2019, שגם שם נכללה הוראה דומה).

8.על רקע האמור, אין כל מקום לטענה לפיה לנושה המבקש להלין על הכרעת נאמן בנוגע לכוח ההצבעה שלו נתונה הזכות לפנות לבית המשפט בערעור על פי המועדים הנקובים בתקנה 131 לתקנות, או לטענה כי הבחירה בין המסלולים נתונה לשיקול דעתו של הנושה. הדרך להשיג על הכרעה בדבר כוח ההצבעה היא אחת בלבד – הגשת בקשה לבית המשפט בתוך 15 ימים בלבד מיום המצאת ההחלטה, כמצוות תקנה 59ז. מכאן אפוא שבצדק קבע בית המשפט המחוזי כי דינו של ההליך שבו נקט המבקש כלפי הכרעת הנאמן שהתמקדה בכוח הצבעתו – ערעור שהוגש בחלוף למעלה מ-15 יום ממועד המצאת ההכרעה למבקש – להידחות על הסף.

9.יודגש כי אין במסקנה האמורה כדי לסתום את הגולל על יכולתו של המבקש להיפרע מהחברה כטענתו, או כדי לפגוע באיזו מהזכויות הנתונות לו בהתייחס להכרעת החוב שתינתן על ידי הנאמן לצרכי דיבידנד. כפי שציין בית המשפט בפסק דינו, הכרעה בתביעת החוב של המבקש לצרכי קבלת דיבידנד תינתן על ידי הנאמן בשלב מאוחר יותר ותיבחן בקפידה. מובן כי כאשר תינתן הכרעה כאמור, תהא פתוחה לפני המבקש הדרך לערער עליה בהתאם למועדים הקבועים בתקנה 131 ככל שיחפוץ בכך. אולם בעת הזו, בכל הנוגע להכרעה שעניינה קביעת כוח ההצבעה של המבקש – המועד להשיג עליה חלף זה מכבר.

הבקשה נדחית.