פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
5476/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים
נ ג ד
המשיבים:
1. יוחנן
סעידיאן
2. ציונה סעידיאן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים בבש"א 1602/03, ה"פ 1185/02 מיום 1.6.2003 שניתנה על
ידי כבוד השופט יצחק ענבר
בשם המבקשת: עו"ד יגאל
ארנון
בשם המשיבים: עו"ד שלמה
שרשבסקי
החלטה
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' ענבר) לפיה נדחה ביצועו של פסק דין עד למתן החלטה בערעור.
המבקשת הגישה בקשה למסירת חזקה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) בחנות בה מחזיקים המשיבים. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה, בפסק דין בו נדחו טענות המשיבים. המשיבים ביקשו מבית המשפט קמא שיורה על עיכוב ביצוע פסק הדין , קרי על עיכוב פינויים מחנותם, עד למתן החלטה בערעור שיוגש על פסק הדין לבית משפט זה. בית המשפט קיבל את הבקשה.
בית המשפט קמא קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. בית המשפט הסביר כי הרס חנותם, המשמשת אותם לפרנסתם, יסב למשיבים נזק בלתי הפיך. מנגד, כך מצא בית המשפט קמא, המבקשת לא הוכיחה או אף טענה כי הסיבה היחידה לאי התחלת העבודות בפרויקט אשר לשם מימושו מופקע נכסם של המשיבים, היא העיכוב בתפיסת ההחזקה בנכס. אשר על כן, הורה בית המשפט קמא על עיכוב ביצועה של מסירת ההחזקה בחנות נשוא הבקשה עד למתן החלטה בערעור שהוגש על פסק הדין לבית משפט זה. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.
המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא שקל את הנזקים שיגרמו לציבור הרחב בשל עיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשת גם סבורה כי נזקם של המשיבים שייגרם כתוצאה מביצוע פסק הדין, יהא נזק ממוני בלבד, והיא גם מתחייבת כי במידה שערעור המשיבים יתקבל, היא תפעל להשבת המצב לקדמותו.
המשיבים תומכים בהחלטת בית המשפט קמא. הם מבקשים להדגיש, כי עיכוב פינויים מחנותם אינו גורם לעיכובן של עבודות התשתית אשר לשמן מבוקשת ההפקעה, שכן ההתדיינות המשפטית בקשר לכמה מהנכסים האחרים באותו המתחם עודה בחיתוליה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. בדין טוענת המבקשת כי מקום בו מבוקש עיכוב ביצועה של הפקעה, על בית המשפט להתחשב גם בנזק שגורם העיכוב לציבור. אולם סבור אני כי בית המשפט קמא התחשב בנזק זה. בית המשפט קמא קבע, כממצא עובדתי, כי נזק זה פחות מהנזק שייגרם למשיבים אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, לאחר שמצא כי לא הוכח שעיכוב ביצוע פסק הדין ימנע ביצוען של עבודות שניתן כבר להחל בהן. לא מצאתי לנכון לחרוג במקרה זה ממנהגו של בית משפט זה, בדונו בבקשות רשות ערעור, שלא להתערב בהכרעותיה של הערכאה הדיונית בעניינים כגון דא.
הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, ד' בחשון תשס"ד
30.10.2003).
ש ו פ ט