רע"א 5476/10 ד"ר בוריס פלוטקין נ. שירותי בריאות כללית

1.

המבקש, רופא עיניים שנשלח לעבוד במרפאה תעסוקתית, קיבל ביום 9.2.98 חיסון נגד צהבת B (להלן: החיסון ), בהתאם לנוהלי המשיבה 1, שירותי בריאות כללית (להלן: המשיבה ). לטענת המבקש, הוא קיבל את החיסון לאחר שהופעל עליו לחץ כבד על ידי המשיבה ולא הוזהר מפני תופעות לוואי אפשריות. כתוצאה מקבלת החיסון, כך על פי הנטען, חלה המבקש בדלקת עור שגרמה לו לנזקים קשים. המבקש תבע את נזקיו אלה מן המשיבה ומן המשיבים 2 ו-3. התובענה הוגשה בשנת 2005 וטופלה על ידי מספר שופטים, עד שהועברה לניהולה של כבוד השופטת ד' גנות.

2.

ביום 13.1.10, ניתנה על ידי השופטת גנות החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים וקביעת התיק לשמיעת ראיות (להלן: ההחלטה על הגשת תצהירים ). במועד מתן ההחלטה על הגשת התצהירים, לא ידע בית המשפט על קיומם של תצהירים בתיק, שכן תצהירים אלה לא נסרקו לתיק האלקטרוני עם העלאת מערכת נט המשפט והתיק עצמו לא היה בפני בית המשפט. לאור האמור, הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטה על הגשת תצהירים, בגדרה עתרה לביטול ההחלטה, וזאת בשל העובדה שכל הצדדים כבר הגישו את תצהירים וראיותיהם. על אף האמור, הגיש המבקש תצהיר עדות ראשית מתוקן מטעמו (להלן: התצהיר המתוקן ), אליו צורפו שתי חוות דעת חדשות (להלן: חוות הדעת החדשות ).

3.

בית המשפט המחוזי הבהיר בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור כי "אין ספק שאילו הייתי מודעת לקיומם של תצהירים בתיק, לא הייתי מורה כמובן על הגשת תצהירי עדות ותיקי מוצגים נוספים", ובהמשך נקבע: "אחזור ואבהיר כי ההחלטה מיום 13.1.10 מקורה בטעות, וצר לי על כי טענה זו נוצלה לרעה בידי התובע". על רקע זה, הורה בית המשפט על הוצאת התצהיר המתוקן מתיק בית המשפט. הובהר כי אם סבור המבקש שיש בפיו נימוקים ראויים להגשת תצהיר עדות ראשית מתוקן, רשאי הוא להגיש בקשה בהתאם לתקנות. אשר לחוות הדעת שהוגשו ביחד עם התצהיר המתוקן – נקבע כי מדובר בניצול טעותו של בית המשפט וב"ניסיון פסול לבצע מקצה שיפורים ותיקונים של טענות, והגשת ראיות נוספות, ובית המשפט אינו יכול להתיר זאת". גם לעניין זה חזר בית המשפט וקבע כי המבקש יוכל להגיש בקשה מנומקת בהתאם לתקנות, שתוכרע לאחר קבלת תגובות הצדדים. בית המשפט התייחס בהחלטתו גם למסמך עליו חתם, לכאורה, המבקש ובו הצהיר כי הוא מסכים לקבל את החיסון (להלן: המסמך ). נקבע כי מסמך זה הוגש כדין עם תיק המוצגים של המשיבה.

4.

בקשת רשות הערעור מופנית כנגד ההחלטה להוציא מתיק בית המשפט את התצהיר המתוקן ואת חוות הדעת החדשות. המבקש טוען כי פעל בהסתמך על ההחלטה על הגשת התצהירים, וכי התצהיר המתוקן וחוות הדעת החדשות שהגיש מתייחסים להתפתחויות שאירעו במהלך שלוש השנים מאז שהוגש תצהיר העדות הראשי המקורי מטעמו. בנוסף, עותר המבקש כי יקבע שהמסמך הנדון לא צורף לכתב ההגנה ולא גולה בתצהיר גילוי המסמכים. המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא. היא טוענת כי המבקש כלל בתצהיר המתוקן טענות שהן בגדר הרחבת חזית, וכי מדובר בניצול לרעה של טעותו של בית המשפט לצורך הפקת רווח. לעניין המסמך – טוענת המשיבה כי הוא חלק מתיקו האישי של המבקש בבית החולים, וכי תיק זה נכלל במפורש בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה. עוד נטען כי המסמך צורף לתיק המוצגים מטעמה בחודש מרץ 2008 כשהוא מצוין באופן בולט, ולא הוגנב – כטענת המבקש – לתיק. ממילא, כך נטען, כיוון שהמסמך מוכר למבקש והוא חתום עליו, וכיוון שהומצא למבקש מבעוד מועד וזמן רב לפני תחילת מועד ההוכחות – לא נגרם למבקש כל נזק ואין להוציא את המסמך מתיק בית המשפט.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. במקרה דנן ארעה תקלה: למרות שבתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית, ניתנה על ידי מותב חדש שהתיק עבר לטיפולו, החלטה המורה על הגשת התצהירים פעם נוספת . היום, אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שמדובר היה בתקלה – כך הבהיר בית המשפט חזור והבהר בהחלטתו נשוא בקשה זו; כך גם הובנו הדברים "בזמן אמת" על ידי המשיבים, שמיהרו לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו. על אף האמור, פירש המבקש את ההחלטה "כפשוטה". אם לא די בכך, הרי שגם לאחר שבית המשפט פירט את השתלשלות האירועים שהובילה למתן ההחלטה על הגשת תצהירים והבהיר כי בטעות יסודה – ממשיך המבקש לעמוד על זכותו להגיש את התצהיר המתוקן ואת חוות הדעת החדשות ונאחז בהחלטה על הגשת תצהירים כבקרנות המזבח. דרך התנהלות זו אינה ראויה. בין אם מדובר בהיתממות ובין אם מדובר בעמידה כנה על "זכות" – אין בעל דין יכול לכפות על השופט המנהל את המשפט, לנהלו בדרך שאינה נראית לשופט ושאינה עולה בקנה אחד עם כללי הדיון הנוהגים. ממילא, ערכאת הערעור לא תיתן ידה לדרך התנהלות כזו. אכן, "...כאשר מדובר בשיקול-דעת בעניינים שבסדרי דין, אין בית-משפט שלערעור מתערב, אלא אם כן ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות-דין .

זוהי אכן

ההלכה הנקוטה בידינו מימים ימימה : 'אין דרכו של בית-משפט זה להתערב בשיקול-דעתו של השופט על-פיו קבע את דרכי הדיון לגבי משפט התלוי ועומד לפניו' (הנשיא זוסמן בע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קו 'ירדן' נ' גרץ , פ"ד כה(2) 441, 443 מול אות השוליים א)" (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מ"י , פ"ד מד(2) 206 (1990)). המבקש עותר כי תינתן לו רשות לערער על החלטות שמעצם טיבען נוגעות לניהול המשפט, וממילא עקרון אי ההתערבות חל ביחס אליהן במלוא תוקפו. לא למותר להוסיף, כי במקרה דנן לא נחסמה בפני המבקש לתקן את תצהיר עדותו או להגיש חוות דעת נוספות, אלא שבית המשפט הורה לו לעתור בבקשה מתאימה, שתתברר על פי הפרוצדורה הנוהגת. אשר למסמך הנדון – ברי כי ההכרעה אם המסמך צורף לתיק המוצגים אם לאו היא הכרעה עובדתית, שבירורה מסור לערכאה הדיונית. אף בעניין זה לא הובא כל נימוק המצדיק מתן רשות ערעור.

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבות 1, 2 ו-3 בסך 5,000 ש"ח כל אחת.