רע"א 5516/01 מילטון אינטרטרייד בע"מ (חברה זרה) נ. עבדל כרים עבדללה ג'אבר

המשיב הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כנגד המבקשת למתן הצהרה כי שני יפויי-כוח למכר שתי חלקות מקרקעין בשטח כולל של 36,799 מ"ר (להלן: המקרקעין), אשר היו בבעלות המשיב ומעובדות על-ידי משפחתו - הם מזויפים, ולפיכך אין לרשום עסקאות לרכישת המקרקעין שנעשו על יסודם. כן הגיש המשיב בקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה כנגד המבקשת, שיאסור עליה לבצע כל פעולה משפטית ביחס למקרקעין.

בבקשתה לביטול צו המניעה הארעי, שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי במעמד צד אחד לאחר שהמשיב הצליח ללוות סכום של 50,000 ש"ח לצורך הפקדת הערבות הבנקאית שנקבעה כתנאי לתוקפו, טענה המבקשת, כי רכשה את המקרקעין מקרוב משפחתו של המשיב, ג'לאל עבד-אלכרים צ'אלח עומר (להלן: ג'לאל), אשר מצידו רכש את המקרקעין מן המשיב. עוד טענה המבקשת, כי יפויי-הכוח, שנדרשו לצורך השלמת העיסקה בין המשיב לבין ג'לאל, נחתמו על-ידי המשיב במהלך שני מפגשים שנערכו בחודשים דצמבר 2000 וינואר 2001 בצומת אורנית במעמד נוטריון - עורך-הדין שועה ג'יג'י, ואדם נוסף שהועסק על-ידי המבקשת.

במהלך הדיון במעמד שני הצדדים בעניין צו המניעה הזמני, ובתגובה לטענות המבקשת, שנתמכו בתצהירו של עו"ד ג'יג'י, ואשר לפיהן המשיב הוא זה שחתם בפניו על יפויי-הכוח לאחר שהמשיב הזדהה בעזרת תעודת-זהות, הציע המשיב כי יפויי-הכוח יועברו למחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, ואם ייקבע כי החתימות הן אומנם של המשיב, יסיר מרצונו את בקשתו למתן צו מניעה זמני. ברם, המבקשת דחתה את הצעת המשיב. לאחר שמצהירים מטעם הצדדים העידו בפניו, קבע בית-המשפט המחוזי (השופט יהודה זפט), כי יש להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני. וכך נכתב, בין היתר, בהחלטתו:

[המשיב] נחקר ולא חזר מגירסתו המכחישה את החתימות בפני עו"ד ג'יג'י. על פי תצלום תעודת הזהות שצורף לתצהירו של עו"ד ג'יג'י התעודה שהוגשה בפני עו"ד ג'יג'י הונפקה ב18.7.82-, לפני כעשרים שנה... וספק רב אם על פי צילום זה יכול היה עו"ד ג'יג'י לוודא כי בעל תעודת הזהות הוא הניצב בפניו... התעודה מ18.7.82- הוחזרה כבלויה למינהל האזרחי, וב14.9.00- הונפקה ל[משיב] תעודת זהות חדשה עם תצלום עדכני. כלל לא ברור כיצד יכול היה [המשיב] להציג בפני עו"ד ג'יג'י את תעודת הזהות שהונפקה ב18.7.82- כשלושה חודשים לאחר החזרתה בלויה למינהל האזרחי. לפיכך האפשרות שלא בעל תעודת הזהות אלא אדם אחר חתם בפני עו"ד ג'יג'י על יפויי הכוח הינה אפשרות שלא ניתן לשלול אותה בשלב זה.

[המשיב] הכחיש בחקירתו את חתימתו על התצהירים שהוגשו מטעמו בתיק זה, אולם סביר להניח שחוסר בטחונו באשר למהות המסמכים גרם לו להכחיש חתימות אלו, ולצורך הבקשה שבפני אניח כי התצהיר התומך בבקשה אכן נחתם על ידי [המשיב], כפי שבא כוחו הצהיר שנעשה...

אני סבור ש[המשיב] הציג גירסה שאם בית המשפט יתן בה אמון תזכה אותו בסעדים המבוקשים בתביעתו.

עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיב, מה גם שהמבקשת נמנעה מלחשוף את המחיר ששילמה עבור המקרקעין, ולא תמכה את טענתה כי החלה בשיווק חלקים מן המקרקעין במסמך כלשהו. בית-המשפט המחוזי הורה איפוא על מתן צו המניעה הזמני, והתנה את מתן הצו בהפקדת ערבות בנקאית בגובה של 200,000 ש"ח.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה טענה המבקשת, כי לא ראוי היה להורות על מתן צו המניעה הזמני נוכח סיכוייו הקלושים של המשיב לזכות בתובענתו; וכי בית-המשפט המחוזי צריך היה למחוק את תצהירו של המשיב, לאחר שזה העיד במהלך חקירתו הנגדית בפני בית-המשפט המחוזי כי לא חתם על התצהיר שהוגש מטעמו בתמיכה בבקשה למתן צו מניעה זמני. המבקשת הוסיפה, כי בית-המשפט המחוזי טעה בהטילו ספֵק בזיהוי המשיב על-ידי עו"ד ג'יג'י, וכן בכך שלא בחן בעצמו את העתק תעודת-הזהות שנעשה בידי עו"ד ג'יג'י. בהקשר זה הסבירה המבקשת, כי לא הוכח שהמשיב אומנם החזיר למינהל האזרחי את תעודת-הזהות הישנה שהייתה ברשותו, אלא רק כי הונפקה לו תעודת-זהות חדשה.

עוד טענה המבקשת, כי במהלך הדיון בבקשה למתן צו המניעה הזמני שכנע בית-המשפט את בא-כוחה לוותר על תצהיריהם של שלושה עדים מטעם המבקשת בניגוד לרצונו; כי על-כן לא הוצגו ראיות מטעמה המעידות על הנזקים שייגרמו לה עקב מתן צו המניעה הזמני - בעיקר לנוכח העובדה שכבר כרתה חוזים למכירת חלקים מן המקרקעין - ומשכך ראוי להחזיר את הדיון לבית-המשפט המחוזי על-מנת שיוסיף וישמע ראיות בעניין. לחלופין טענה המבקשת, כי ראוי היה להתנות את מתן צו המניעה הזמני בהמצאת ערובה בסכום של שני מיליון דולר לפחות, המשקף את הנזקים הצפויים למבקשת כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני.

טענות המבקשת אינן יכולות להתקבל.

לאחר שמצהירים מטעם המשיב והמבקשת נחקרו בפניו, קבע בית-המשפט המחוזי, כאמור, כי אין לבטל את סיכויי המשיב לזכות בתובענתו. ואומנם, כעולה מן החומר שבא בפני בית-המשפט עד כה, בנסיבות העניין המשיב העלה טענות כבדות-משקל, שמן הדין לאפשר את בירורן במהלך המשפט. זאת ועוד, בשלב זה של ההתדיינות, שבו מתעוררת שאלת מתן צו המניעה הזמני בטרם נשמע המשפט לגופו, יש לייחס משקל גם לסירובה של המבקשת לכך שבדיקת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל תכריע במחלוקת בין הצדדים, כפי שהציע המשיב.

משכך, וכאשר תובענת המשיב הוגשה כדי להגן על קניינו במקרקעין, ברי כי באיזון בין זכויות הצדדים יש להקפיא את מצב הדברים הקיים עד שתתברר תובענת המשיב.

יש לדחות אף את טענות המבקשת ביחס לגובה הערבות הבנקאית שנדרש המשיב להפקיד. שכן, בהחלטתו להתנות את מתן צו המניעה הזמני בסכום של 200,000 ש"ח איזן בית-המשפט המחוזי כראוי בין האינטרס של המבקשת שתהיה בידיה אפשרות להיפרע מן המשיב את נזקיה אם תידחה תובענתו, לבין האינטרס של המשיב במתן צו המניעה הזמני מבלי שהתניית תוקפו בהפקדת ערבות בנקאית גבוהה תסכל את מתן הצו. לא מצאתי איפוא כי עליי להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.