פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5523/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
נבוא פיננסים ומשכנתאות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. דן אולשטיין
2. יהודה רולניצקי
3. דוד רולניצקי
4. בן ציון רולניצקי
5. דור אלון ניהול מתחמים קמעוניים
6. דור אלון אנרגיה בישראל (1988)
בע"מ
בקשה לרשות ערעור
על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
א' כהן
)
ברע"א 7100-07-20 מיום 8.7.2020
בשם המבקשת:
עו"ד
שלומי שניידר
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' כהן ) ברע"א 7100-07-20 מיום 8.7.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לרשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ט' חבקין ) בת"א 70041-01-20 מיום 2.6.2020.
2.
בהחלטתו דחה בית משפט השלום את בקשת המבקשת למתן סעדים זמניים, שעיקרם הפסקת פעילות המשיבות 6-5 (להלן: המשיבות ) בחנות בבניין אותה הן שוכרות מהמשיבים 4-1 ופינוי הרכוש והציוד שבחנות; זאת, עד להכרעה בתביעת המבקשת למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבות להמשיך בעבודות בניה שביצעו בחנות, אשר נטען כי הובילו לפגיעה והשתלטות על שטחים השייכים למבקשת ולרכוש המשותף, ולפינוי המשיבות מהשטחים עליהם נטען כי השתלטו שלא כדין.
אשר לסיכויי התביעה, נקבע כי המבקשת לא טענה וממילא לא הוכיחה כנדרש כי הבניה והשימוש בחנות בניגוד להיתר הבניה גרמו לה לחוסר נוחות מוחשי המצדיק את הפסקת הבניה, וכי טענותיה הקנייניות ביחס לשטחי החנות מצריכות בירור נוסף בשל מורכבות המחלוקת, באופן שאינו מאפשר מתן סעד זמני אשר חופף לסעד הסופי בתובענה. אשר למאזן הנוחות, נקבע כי המבקשת לא הצביעה על נזק משמעותי שייגרם לה ככל שפינוי החנות לא ייעשה בשלב זה, ובלאו הכי תוכל היא לתבוע מהמשיבים את נזקיה, לרבות דמי שימוש ראויים, ככל שתתקבל תביעתה. מנגד, קבלת הבקשה תגרום להפסקת פעילות החנות ותסב למשיבות נזק גדול. בתוך כך, נקבע כי לא הונחה תשתית עובדתית המצדיקה את סגירת החנות בשל סיכון בטיחותי כתוצאה מהעבודות שבוצעו, וזאת לאחר שמומחה שמונה מטעם בית המשפט לבדיקת נושא זה סבר כי אין צורך בסגירת החנות.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת לרשות ערעור, משסבר כי בדין קבע בית משפט השלום כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות 6-5, לאחר שבחן את מכלול השיקולים הרלבנטיים ואף ביקר בחנות והתרשם ממצבה, ומשכך לא נמצאה כל הצדקה להתערבות בהחלטתו.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
החלטתו של בית המשפט המחוזי
לא
מעוררת
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתנה
היום, כ"ד באלול התש"ף (13.9.2020).
ש ו פ ט