רע"א 5536/15 פלוני נ. מדינת ישראל - קצין התגמולים

מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"ו 42048-11-14 (מפי כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי ) בה נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ועל פסק דין זה מוגשת הבקשה.

1.

המבקש הינו נכה צה"ל שנפגע מקליע ברגלו הימנית בעת שירותו הסדיר בצה"ל. כתוצאה מפגיעה זו, הוכר המבקש על ידי המשיב כנכה בשיעור של 28% לצמיתות, שמתוכם 10% נקבעו על בסיס תקנה 35(1)ב לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש"ל- 1969 (להלן: התקנות ) – "ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר, לה השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות".

המבקש נבדק על ידי וועדות רפואיות רבות מאז הכרתו כנכה, בשנת 1983. לדבריו, כל הוועדות שבדקו את הברך הפגועה אישרו את האבחנה בדבר נכות על פי תקנה 35(1)ב, אך לא מצאו שום הגבלה בתנועה וביישור. אולם, הוועדה האחרונה שהתכנסה בשנת 2014 קבעה כי למבקש חסר של 7 מעלות ביישור הברך. לטענתו, ההגבלה החדשה שנמצאה אמורה להפעיל את המבחן הקבוע בתקנה 48(2)ו II , הקובעת את הגבלת יישור הברך כמקנה 10% נכות, ושתי תקנות אלו אמורות להיות מופעלות במצטבר. לא כך סברה הוועדה הרפואית העליונה, שקבעה כי המצב הנוכחי תואם את מצבו ואת אחוזי הנכות שניתנו לו, ולפיכך הותירה את קביעת הנכות על כנה.

בית המשפט המחוזי אישר את קביעתה של הוועדה. נימוקו לכך היה שתקנה 35(1) אינה מקנה אחוזי נכות בגין המחלה הספציפית, אלא בגין "השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות", ותקנה 48(2)ו II עוסקת במגבלת כושר תנועה מסוימת. לפיכך, אין מקום להפעיל את שתי התקנות במצטבר.

2.

דין הבקשה להידחות. תקנה 35(1)ב מכמתת את אחוזי הנכות לחולים בארטריטיס על פי השפעת המחלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות. מכיוון שאין ראיות לכך שההגבלה ביישור הברך, שנקבעה כממצא רפואי על ידי הוועדה הרפואית העליונה, נובעת מפגימה אחרת שאינה קשורה לארטריטיס, אין מקום לקבל את טענת המבקש לפיה שני הסעיפים צריכים לזכות באחוזי נכות מצטברים.

3.

סוף דבר – הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.