החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5541/00יעקב אברג'יל נ. צבי הופנר

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל
סדר דין אזרחי · איחוד דיונים וקביעת ערובה לערעוריםבקשה לאיחוד דיון בשני ערעורים ולקביעת סכום ערובה (ערבון) בהחלטה דיונית

בית המשפט העליון הורה על איחוד הדיון בשני ערעורים שעניינם אחד, בהסכמת הצדדים. נקבע כי אחד הערעורים טפל לשני ומשקלו העצמי נמוך, ולכן אין מקום לקבוע ערבון בסדרי הגודל של שני ערעורים נפרדים. סכום הערבון הכולל נקבע על 25,000 ש"ח, שיופקד בתוך שלושים יום.

העובדות

המבקש התקשר עם המשיב בהסכם לרכישת מגרש וביקש לאכוף אותו. המשיב טען שההסכם הוא הסכם למראית עין והערת האזהרה בטלה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקש וקיבל את תביעת המשיב, ועל שני פסקי הדין הוגשו ערעורים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד את הדיון בשני ערעורים שעניינם אחד?
  2. 2.האם יש לקבוע סכום ערבון עבור שני הערעורים כערעור אחד או בסכומים נפרדים?

הלכות

  1. 1

    שני ערעורים שאחד מהם טפל לשני ומשקלו העצמי נמוך ביותר אינם מצדיקים קביעת סכום ערבון בסדרי הגודל של שני ערעורים נפרדים

    ״אין ספק שע"א 5545/00 הוא טפל לע"א 5541/00 ומשקלו העצמי נמוך ביותר״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • ערעור
  • הסכם למראית עין
  • הערת אזהרה
  • טפל
  • סכום ערובה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א

5541/00 - ב'

ע"א 5545/00

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

המ

בקש

:

יעקב אברג'יל

נגד

המשיב

:

צבי

הופנר

בקשה לאיחוד דיון

בשם

המבקש: עו"ד דן צימרמן

בשם

המשיב: עו"ד מ וסרטיל

החלטה

בפני בקשה לאיחוד הדיון בשני הערעורים ולקביעת סכום ערובה שישקף את העובדה שהמדובר בשני ערעורים שעניינם אחד.

1.המבקש-המערער התקשר עם המשיב בהסכם לרכישת מגרש מן המשיב. הוא ביקש לאכוף את ההסכם. המשיב, מצדו, הגיש תביעה למתן סעד הצהרתי, לפיו ההסכם האמור הוא הסכם בטל בהיותו הסכם למראית עין וכי הערת האזהרה שנרשמה מכוחו בטלה אף היא. ביום 29.5.00 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' נאמן) את תביעתו של המבקש (ת"א 1332/95), בקבעו, כי ההסכם לא היה אלא הסכם למראית עין שנועד למנוע מנושי המשיב לתפוש את המגרש. על פסק דין זה הוגש ע"א 5541/00. ביום 25.6.00, בעקבות מתן פסק הדין בת"א 1332/95 קיבל בית המשפט (כב' השופט מ' נאמן) את תביעת המשיב (ת"א 475/98), חרף התנגדות המבקש (שטען, כי מן הראוי להמתין עד לבירור ע"א 5541/00). המבקש ערער גם על פסק דין זה (ע"א 5545/00).

2.המבקש טוען, כי נוכח זהות העניינים בין שני הערעורים, יש לאחד אותם, לראותם כערעור אחד ולקבוע ערבון בהתאם. המשיב מסכים לאיחוד הדיון, אך טוען, כי לעניין ערובה יש לראות את שני הערעורים כערעורים נפרדים. משום שבע"א 5545/00 מעלה המבקש טענות נוספות, הנוגעות למתן פסק הדין בת"א 475/98. כך שאין זהות מוחלטת בין ההליכים.

3.אכן, אין המדובר בשני ערעורים זהים לחלוטין. אולם אין ספק שע"א 5545/00 הוא טפל לע"א 5541/00 ומשקלו העצמי נמוך ביותר: אם יתקבל ע"א 5541/00 ממילא יתייתר הדיון בו ואם לאו - מתמצה הדיון בו בהתייחסות לטיעון דיוני צר ביותר. אי לכך, אף שסכום הערבון אמור להיות גבוה יותר מן הסכום הנדרש בערעור רגיל, איני רואה מקום לקבוע סכום בסדרי הגודל הנקבעים בשני ערעורים נפרדים.

אי לכך, הדיון בשני הערעורים מאוחד, בהסכמה. אני מעמיד את סכום הערבון (הכולל) עבור שני הערעורים על 25,000 ש"ח. המבקש יפקיד סכום זה תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ו באב תש"ס (27.8.00).

אמיר

זולטי, רשם

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00055410.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עא 5541/00
  • עא 5545/00

הלכות

  1. 1שני ערעורים שאחד מהם טפל לשני ומשקלו העצמי נמוך ביותר אינם מצדיקים קביעת סכום ערבון בסדרי הגודל של שני ערעורים נפרדים