רע"א 5543-23 רע"א 5543-23

1.לפניי שתי בקשות רשות ערעור שתידונה במאוחד:

· רע"א 5543/23: בקשה להתיר למבקשת לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (הרשם י' שקד), אשר ניתן ביום 20.6.2023 בגדרי ע"א (מחוזי ת"א) 69217-05-23, ואשר מחק את ערעור המבקשת, שהוגש באותו הליך, בשל אי-הפקדת עירבון ואי-תשלום אגרת בית משפט.

· רע"א 5545/23: בקשה להתיר למבקשת לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' שוחט, ס"נ), אשר ניתן ביום 27.6.2023 בע"ר 27801-06-23, ואשר דחה את ערעור המבקשת על החלטת הרשם שקד מיום 8.6.2023 (להלן: החלטת הרשם), שדחתה את בקשתה לפטור אותה מהפקדת העירבון ומתשלום האגרה במסגרת ע"א (מחוזי ת"א) 69217-05-23.

2.ע"א (מחוזי ת"א) 69217-05-23 הוא ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופטת ש' הינדה), אשר ניתנה ביום 7.5.2023 בתא"מ 5826-05-19, ואשר במסגרתה נדונה בקשת המבקשת לבטל את פסק הדין אשר ניתן נגדה באותו תיק בהיעדר התגוננות.

בית משפט השלום קבע באותה החלטה כדלקמן:

"על אף שסיבת המחדל של המבקשת להתייצב לדיון לא הניחה את דעתי, הרי שבשלב זה לא ניתן לקבוע כי לא קיימים סיכויי הגנה גם אם בדוחק. על כן באיזון האינטרסים בין הצדדים, ניתן לכפר על מחדלה של המבקשת בפסיקת הוצאות שתשלומן יהווה תנאי לביטול פסק הדין וכן חיוב בהפקדת ערובה כספית לאור התנהלות המבקשת, דוחק ההגנה והתמשכות ההליך.

סיכומו של דבר, פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה בסך של 5,000 ₪ והפקדת סך של 15,000 ₪ בתיק בית המשפט, בתוך 30 ימים מהיום. לא תשלם המבקשת את ההוצאות ו/או לא תפקיד הסכום האמור בתיק בית המשפט יוותר פסק הדין על כנו." (ראו שם, פסקאות 13-12).

3.המבקשת לא השלימה עם החלטה זו וערערה עליה, כאמור, בפני בית המשפט המחוזי, בטענה כי נכון היה לבטל את פסק הדין אשר ניתן נגדה ללא תנאים מוקדמים. בעומדה בפני בית המשפט המחוזי, המבקשת לא הפקידה את העירבון ולא שילמה את האגרה – ומכאן התוצאה: מחיקת הערעור וסגירת התיק בע"א (מחוזי ת"א) 69217-05-23.

4.בבקשות שלפניי, טוענת המבקשת כי הרשם של בית המשפט המחוזי, השופט/רשם שקד, חייב היה להיענות לבקשת הפטור שהגישה, וכי השופט שוחט, ס"נ, חייב היה לקבל את ערעורה על החלטת הרשם, אשר במסגרתה נדחתה בקשתה זו. לדבריה, החלטת הרשם, וכן פסק דינו אשר מחק את ערעורה, הסבו לה עיוות דין. כמו כן, טוענת המבקשת כי פסק דינו של השופט שוחט, שכאמור ניתן בגדרי ע"ר 27801-06-23, אף הוא הסב לה עיוות דין – משלא קיבלה את יומה במסגרת הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

5.מדובר בבקשות רשות ערעור "בגלגול שלישי", אשר באות בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

6.ההחלטה ופסק הדין של הרשם שקד, וכן פסק דינו של השופט שוחט, אשר ניתנו בבית המשפט המחוזי – מעוגנים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על החלטתו של הרשם ועל פסקי דין אלה איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

7."פרוצדורה אזרחית איננה "תכנית כבקשתך"" (ראו: ע"א 5400/18 מיר נ' מירון (28.1.2019), פסקה 1 לפסק דיני). חסד עשה בית משפט השלום עם המבקשת כאשר החליט להיענות לבקשתה לבטל את פסק הדין שניתן נגדה בהיעדר התגוננות – חרף מחדלה ולמרות שהעריך את סיכויי הגנתה כנמוכים מאוד – כנגד הפקדת סכומי כסף צנועים יחסית. במקום לבצע את ההפקדה הדרושה, ראתה המבקשת לנכון לערער על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי – ובעומדה שם, בחרה שלא להפקיד את העירבון ולא לשלם את האגרה, בניגוד להחלטת הרשם (אשר אושרה על ידי שופט במסגרתו של ערעור-רשם שהגישה המבקשת). בנסיבות אלו, אין לי אלא לומר כי החלטת הרשם ופסקי הדין עליהם מלינה המבקשת בפניי נטועים בדל"ת אמותיו של שיקול הדעת השיפוטי אשר הופעל כהלכה.

8.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות לטובת המשיבים בשתי הבקשות. ברם, לא אוכל להתעלם מהעובדה שמדובר בבקשות חסרות בסיס אשר בזבזו את זמנו של בית המשפט. אשר על כן, הנני מחייב את המבקשת לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך של 3,000 ₪.