רע"א 5548/04 רחל ואתורי נ. בנק לאומי למשכנתאות

1.ביום 6.9.2004 קבעתי כי אין מקום בנסיבות העניין ליתן למבקשת פטור מהפקדת עירבון בסך 5000 ₪ שנקבע לה. בקשתה החלופית היתה לקבוע כי העירבון יוחלף בחלק התואם של כספיה המעוקלים לטובת המשיב, בסך של 39,390 ₪. המשיב מתנגד לבקשה. טענתו היא כי העיקול הוטל בבית המשפט קמא ונועד להבטחת ביצוע פסק הדין עצמו בו חויבה המבקשת בתשלום 362,040 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד. מכאן, שכספים אלו מהווים ערובה לביצוע החיוב שבפסק הדין ואינם יכולים לשמש ערבון בהליך שבפני.

2.לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין זה, נחה דעתי כי הדין עם המשיב ויש לדחות את בקשת המבקשת בעניין זה. אכן, תכליתה העיקרית של הפקדת העירבון בהליך שבפני היא הבטחת הוצאותיו של המשיב היה ותידחה הבקשה לרשות ערעור. אינטרס זה של המשיב הינו על פי מהותו אינטרס שונה מזה הגלום בפסק הדין עצמו נשוא הערעור. בידי המשיב, אמנם, ערובה (חלקית) לביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בדמות עיקול על סך 39,390 ₪, אולם אין ערובה זו יכולה לשמש ערובה גם לנזקים אפשריים שיגרמו למשיב בהליך שבפני. המדובר בחיובים נפרדים ובסכום הקטן משמעותית מן הסכום שנפסק לחובת המבקשת. בכך שונה המקרה שבפני מטענת קיזוז של החייב בהפקדת ערבון כלפי המשיב, טענה שגם במסגרתה כבר נפסק כי לא כל חיוב הדדי ניתן לקיזוז וזאת בשל האופי המיוחד של חיוב העירבון (ראו ע"א 1696/98 מצדה חברה להנדסה נ' רסקו, פ"ד נה(2) 481). זאת שכן אין בפני טענה כי הסכום שבידי המשיב הוא חיוב הניתן כלל לקיזוז. גם אם היה מדובר בחיוב מעין זה, הרי נוכח היותו שנוי במחלוקת במסגרת הערעור עצמו, ספק אם כלל ניתן היה לקזזו ולראות בו תחליף להפקדת ערבון.

3.בנסיבות אלו, אני דוחה את הערובה אותה מציעה המערערת ובהמשך להחלטתי מיום 6.9.04 אני מורה כי העירבון יופקד תוך שלושים יום מעת המצאת ההחלטה דנן בעניין תחליף הערבון, שאם לא כן תדחה בקשת רשות הערעור ללא הודעה נוספת.