רע"א 5563/22הרשות הפלשתינית נ. פלוני

1.

שבע עשרה תביעות של משפחות שכולות הוגשו כנגד המבקשת (להלן: הרש"פ ) בין השנים 2008-2000, בגין חמישה עשר מעשי טרור שונים שבוצעו כנגד אזרחים ישראליים. התביעות אוחדו על פי החלטת בית המשפט המחוזי, מאחר שרובן מעוררות שאלות משותפות של משפט ובחלק מהמקרים גם שאלות של עובדה.

ביום 8.7.2019 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) בשאלת האחריות בלבד. ההחלטה משתרעת על כ-4,000 סעיפים ולמעלה מ-1,000 עמודים בגרסת "נבו", מה שיכול להעיד על היקף התיקים ומורכבותם. מאחר שבית המשפט המחוזי לא פסק בנושא הנזק, המשיכו הצדדים להתדיין בנושא זה, וביום 20.6.2022 ניתן פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא מ'

סובל שהחליף את כב' השופט דרורי שפרש לגמלאות), שעל פיו נפסקו לתובעים השונים פיצויים עונשיים

בסכומים שנעו בין חצי מיליון ₪ לחמישה מיליון ₪, ובסך הכל כ-127 מיליון ₪. רוב סכומי הפיצויים נפסקו לזכות עזבונם של הנרצחים וחלק קטן לזכות נפגעי הפיגועים שנותרו בחיים.

2.

הרש"פ עתרה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שיוגש על פסק הדין. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' דראל ) נעתר בהחלטתו מיום 28.7.2022 באופן חלקי לבקשה, והורה על עיכוב מחצית הסכום שנפסק לחובת הרש"פ, כך שמחצית זו תופקד בשלב זה בנאמנות בידי בא כוח המשיבים.

3.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי. בהחלטתי מיום 22.8.2022 הוריתי למשיבים להגיב לבקשה עד ליום 11.9.2022, וניתן צו ארעי המעכב ביצוע החלטת בית משפט קמא.

4.

המבקשת עתרה לעיכוב ביצוע מלא של פסק הדין, ועמדה בבקשתה על השיקולים הנוהגים בבקשות לעיכוב ביצוע, ובין היתר, סיכויי הערעור; גובה הסכום שנפסק לזכות כל אחד מהמשיבים; העובדה שהסכום שנפסק מובטח ממילא בעיקול זמני בסך 509 מיליון ₪ (כמעט פי ארבעה מהסכום שנפסק); העובדה שמדובר בעשרות משיבים פרטיים ואם הערעור יתקבל הסיכוי לגבות מהם את סכום פסק הדין הוא נמוך; וכי הסכומים בהם מדובר אינם נדרשים למחייתם של המשיבים באשר רובם ככולם מקבלים תגמולים מהביטוח הלאומי.

5.

המשיבים הגיבו לבקשה וטענו, בין היתר, כי הבקשה הוגשה במטרה להמשיך ולאמלל את המשפחות השכולות; כי שיעור הפיצויים שנפסק לזכותם תואם את ההלכה הפסוקה; וכי סיכויי הערעור נמוכים בהינתן שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות.

6.

בפני מבקש עיכוב ביצוע של פסק דין עומדות שלוש דרכים: האחת – הגשת ערעור ובד בבד הגשת בקשה לעיכוב ביצוע; השניה – הגשת בקשה לעיכוב ביצוע לערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין "וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע", ולאחר מכן הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת הערכאה הדיונית. שני המסלולים מוציאים זה את זה ו" כאשר בחר בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשת עיכוב ביצוע לתקופת הערעור, הרי שהשגותיו על החלטה זו לא תישמענה אלא במסגרת של בקשת רשות ערעור" (ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה , פסקה 20 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (17.6.2015) (להלן: עניין הראל ) ; ע"א 9494/16 עבדאלמונעם נ' נשר , פסקה 17 (26.9.2017)). דרך שלישית, שאינה נפוצה במחוזותינו, היא שמבקש הביצוע יצמצם מראש את בקשת עיכוב הביצוע שהוא מגיש לערכאה הדיונית לפרק הזמן שעד להגשת הערעור (עניין הראל , פסקאות 3-2 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל ; רע"א 6524/16 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , פסקה 10 (29.9.2016)).

במקרה דנן, הרש"פ בחרה במסלול השני, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה עתרה הרש"פ לעיכוב ביצוע פסק הדין, ולחלופין, להפקדת מלוא סכום הפיצוי בנאמנות משותפת של באי כוח הצדדים.

7.

נקודת המוצא היא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" כאמור בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (לשעבר תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. וראו מבין רבים, ע"א 9302/12 שלמה נ' כהן , פסקה 10

(20.10.2013); ע"א 6616/13 נכסי הצלחה בע"מ נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפירוק) , פסקה 13 (17.10.2013); ע"א 2962/13

חברת רהיטי פורת בע"מ נ' מסיקה , פסקה 9 (16.5.2013)).

בבוא בית המשפט לבחון בקשה לעיכוב ביצוע , עליו לבחון את סיכויי הערעור ומאזן הנוחות.

8.

מטבע הדברים, ומאחר שנימוקי הערעור אינם בפניי, איני רואה להידרש לסיכויי הערעור ואסתפק אפוא במילים מספר. הגם שבית המשפט המחוזי דן במאוחד בתביעות השונות, הרי שלמעשה מדובר בחמישה עשר תיקים נפרדים, שכל אחד ואחד מהם מצריך בחינה של מעורבות הרש"פ במעשה הטרור, וניתן לומר כי לפחות בחלק מהתיקים שאלת האחריות מצריכה בחינה מעמיקה של הדברים. כך, לדוגמה, בית המשפט הטיל אחריות על הרש"פ גם בגין מעשי טרור שבוצעו על ידי מחבלים מתנועת החמאס או הג'יהאד האסלאמי ובגין אירוע הלחימה בקבר יוסף במהלך אירועי מנהרות הכותל בשנת 1996, שבו נהרג החייל איתמר סודאי ז"ל. לכך ניתן להוסיף כי במקרים אחרים בהם נדון עניינה של הרש"פ נפסקו לעזבונות פיצויים בסכום שלא עלה על שלושה מליון ₪ לעזבון, כך שגם במישור הנזק נדרשת בחינה של הדברים.

9.

מכל מקום, בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין, השיקול העיקרי הוא מאזן הנוחות (ראו, מבין רבים, ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון , פסקה 5 (15.6.2021); ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ , פסקה 8 (13.1.2015); ע"א 6472/14 ביבאר נ' ביסאן , פסקה 6 (25.12.2014); ע"א 8293/13

נעמן נ' מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 22 (18.2.2014)) .

ככלל, אין מקום לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי (ראו, מבין רבים, ע"א 10583/05

סגל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 8 (4.3.2007); ע"א 6525/13

כהן נ' רענן ,

פסקה 7 (24.3.2014); ע"א 6894/13 פלונים נ' אורט ישראל , פסקה 4 (17.10.2013); ע"א 4461/13 זילברג נ' פלאפון תקשורת בע"מ , פסקה 4 (9.9.2013); ע"א 2388/13 סולטן נ' פקיד שומה ירושלים , פסקה 10 (2.7.2013)) . החריג לכך הוא אם יוכיח המבקש כי לא יתאפשר לו לגבות בחזרה את כספו מהמשיב ככל שהערעור יתקבל או שביצוע פסק הדין יגרום לו נזק שלא יוכל לתקן (ראו, מבין רבים, ע"א 9128/11 טנוס נ' בולוס ובניו חברה לאירוח ותיירות בע"מ , פסקה 13 (25.2.2014); ע"א 7014/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון פלונית , פסקה 6 (28.10.2013); ע"א 5210/13 אלכסנדרו נ' זילברדיק , פסקה 5 (16.9.2013); ע"א 2727/13 מכבי שירותי בריאות נ' ישראלי , פסקה 12 (4.6.2013)). כאשר בפסק דין כספי עסקינן, יש חשיבות לגובה הסכום שנפסק, כך שככל שמדובר בסכום גבוה שאדם מן היישוב יתקשה להחזירו – היה ויתקבל הערעור (ראו, מבין רבים, ע"א 5683/12

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' סלוצקי , פסקה 10 (14.8.2012); ע"א 5114/12

מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רגי'א , פסקה 5 (25.7.2012); ע"א 9784/05 עיריית תל אביב-יפו נ' גורן , פסקה 7 (1.12.2005); חמי בן-נון טל חבקין הערעור האזרחי 372 (מהדורה שלישית, 2012)). עם זאת, הנטל להראות כי יקשה על המשיב להחזיר את הסכום שנפסק הוא על מבקש העיכוב (ראו, מבין רבים, ע"א 5313/13 עו"ד ארז אהרוני נ' פלומורן בניה והשקעות בע"מ , פסקה י'

(7.8.2013); ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ארנברג

(17.4.2013)).

10.

ההלכות הנוהגות לגבי פסק דין כספי, "מרוככות" יותר כאשר מדובר בתביעות נזיקין שבהן מתעוררת שאלת אחריות, והנטייה בתביעות אלה היא לעכב לפחות חלק מהסכום (ראו, לדוגמה, החלטתו של השופט נ' סולברג בע"א 2571/22 פלוני נ' פלונית (2.6.2022) שם נקבע לגבי חלק מהמשיבים כי רק 5% מהסכום שנפסק לזכותם ישולם להם והיתרה תופקד בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור; והחלטתו של השופט צ' זילברטל בע"א 8602/12 מנחם נ' גולן (16.1.2013) שם עוכב 60% מסכום הפיצוי).

וראו לדוגמה את הדברים הבאים שיש בהם מקצת השיקולים שפורטו על ידי הרש"פ בבקשתה:

"על כן ניתן להעריך כי המשיבה ובני משפחתה לא יזדקקו לכספי הפיצויים באופן מידי. מטבע הדברים, קיים חשש שאם לא יעוכב פסק הדין, המבקשת עלולה להיתקל בקושי משמעותי בהשבת כספי הפיצויים לרשותה במקרה שהערעור יתקבל.

אף איני רואה טעם בהצעתה החלופית של המשיבה ולפיה סכום פסק הדין יועבר לניהול בחשבון נאמנות לטובת המשיבה עד להכרעה בערעור, באשר אין חשש לסולבנטיות של המבקשת" ( ע"א 5629/21 שירותי בריאות כללית נ' פלונית ,

פסקה 5

(19.10.2021)).

וכן:

"יוצא, אפוא, כי קיימים מספר שיקולים מתחרים באשר לקבלת הבקשה ולדחייתה, הצריכים לקבל את משקלם המתאים. ראשית , כאמור, זכותם של המשיבים ליהנות מזכייתם באופן מיידי, ולו באופן חלקי. שנית , מצבם הכלכלי של המשיבים לא הוכח על ידי המבקשת כדבעי, וכאמור מדובר באחד משני השיקולים הרלוונטיים לשם עיכוב ביצוע של חיוב כספי. יחד עם זאת, השיקול השני, שעניינו גובה הפיצויים, נוטה לטובת המבקשת, שכן סכום הפיצויים שנפסקו לטובת המשיבים הינו גבוה, באופן שמקים חשש שיקשה על המשפחה להחזירם, אם ידרשו לכך. שלישית , סיכויי הערעור אינם גבוהים, אולם לא ניתן לשלול אותם לגמרי. מסקנתי היא, כאמור, כי איזונם הראוי של מכלול השיקולים האמורים מוביל לקבלת הבקשה באופן חלקי" ( ע"א 8693/11

מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' עזבון המנוח ניב יבור ז"ל ,

פסקה 10 (7.2.2012)).

ודוגמה נוספת:

"[...] וחלק נכבד מאד מן הסכום שנפסק לטובת המשיבים בעבור אבדן התמיכה, נפסק בגין אבדן תמיכה עתידי לשנים רבות. הנזק שייגרם למשיבים אם יעוכב ביצועו של פסק הדין באופן חלקי, אינו רב [...] לכך יש להוסיף את העובדה שעד כה קיבלו המשיבים סכומים של ממש הן מהמבקשות והן מהביטוח הלאומי, אשר אמורים לענות על צרכיהם הקרובים" (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז"ל , פסקה ח' (8.5.2005)).

11.

ומהתם להכא.

במקרים קרובים לענייננו שבהם נדון עניינה של הרש"פ, הורה בית משפט זה על עיכוב של חלק מהסכום שנפסק בערכאה הדיונית (החלטת השופט ד' מינץ בע"א 8828/20 הרשות הפלסטינית נ' פלוני (10.5.2021); החלטת השופט ע' גרוסקופף בע"א 7036/19 פלונים נ' עיסא (28.7.2021)).

בית משפט קמא הלך בדרך זו, והורה על עיכוב מחצית הסכום. ככלל, בחינת החלטת הערכאה הדיונית בערכאת הערעור נעשית באספקלריה לפיה "שאלת עיכוב ביצועו של פסק דין משתייכת ל'משפחת' הסעדים הזמניים בהם לא תתערב ערכאת הערעור על נקלה" ( רע"א 8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ , פסקה 11 (21.1.2007); רע"א 732/13 מזאוי נ' מזאוי , פסקה 7 (5.5.2013)). משכך, איני רואה להתערב בהחלטת בית משפט קמא, למעט בכל הנוגע למחצית סכום הפיצוי שתשלומו למשיבים עוכב, באופן שחלף הפקדת הסכום בידי באי כוח המשיבים, יישאר מחצית הסכום תחת העיקול הזמני, מבלי להעבירו בפועל.

בכפוף לכך, הבקשה נדחית.

הרש"פ תשא בהוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪.