רע"א 5568/07 חטיב עבדאלחלים נ. "הדר" חב' לביטוח בע"מ

המבקש נפגע בתאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה, והגיש תביעה בבית משפט השלום בחיפה (להלן: התביעה הראשונה). בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום הנפשי, אך קודם שהלה מסר את חוות-דעתו, קבעה ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כי המבקש נותר ללא נכות נפשית. לאחר מכן הוגשה חוות-הדעת ולפיה המבקש סובל מנכות נפשית בשיעור של 20%. קודם להגשת חוות-הדעת, וכן לאחר הגשתה, ניסתה המשיבה להיאחז בקביעת המל"ל – בבחינת קביעה על-פי דין לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. אולם עניין זה לא בא על פתרונו בהחלטה מפורשת ולבסוף נמחקה התביעה, ותחתיה הוגשה תביעה אחרת בבית משפט השלום בנצרת (להלן: התביעה השנייה). בית המשפט שדן בתביעה הראשונה הבהיר כי "כל המסמכים בתיק זה כוחם יפה לתביעה המחודשת", ובית המשפט שבו נתבררה התביעה השנייה קבע כי חוות-דעתו של המומחה הרפואי, שהוגשה במסגרת התביעה הראשונה, היא המחייבת לצורך ההליך שבפניו. על כך השיגה המשיבה בפני בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי פסק כי לעניין הנכות בתחום הנפשי יש להסתמך על קביעת המל"ל, כיוון שזו ניתנה עובר להגשת חוות-הדעת של המומחה. המבקש מלין על החלטה זו ולדבריו נפלו בה פגמים של סמכות ופגמים של מהות. עיינתי בבקשה ולא ראיתי להיעתר לה. אשר למהות, לא מצאתי עילה להתערבות במסקנתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה, נוכח קדימותה בזמן של קביעת המל"ל, נסוגה מפניה חוות-דעתו של המומחה הרפואי. אשר לסמכות, אמנם בית המשפט המחוזי התערב לא רק בהחלטה האחרונה שניתנה על-ידי בית משפט השלום, אלא גם בהחלטה קודמת שניתנה מספר חודשים לפני כן ולא הוגשה לגביה בקשת רשות ערעור; אולם, מ דובר

בהחלטות ביניים (הנתונות תמיד לערעור בתום ההליך, באין ערעור קודם), הנסבות כולן על אותו עניין – עניין הנכות המחייבת בהליך לפי חוק הפיצויים. עניין אחרון זה למעשה ריחף לאורך תקופה ארוכה מעל התביעה הראשונה והשנייה, חזר והתעורר מעת לעת אך נותר בספק מסוים עד שהכריעה בו הערכאה הדיונית, ללא כחל ושרק, בהחלטתה האחרונה שהייתה נשוא בקשת רשות הערעור לבית-המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, כפי שתוארו על-ידי הצדדים, לא מצאתי עילה מספקת להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, גם בהיבט זה. יודגש, כי הקביעה על-פי דין קיימת, מכל מקום, אף בלא זיקה להליך הראשוני וזאת בהתקיים תנאי סעיף 6ב' גם בתביעה הנוכחית.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.