רע"א 5573/98 פרידה ויוסף אדלשטיין ואח' נ. שכון ופיתוח בע"מ

המבקשים הינם בעלי דירות בבית משותף שנבנה על-ידי המשיבה מס' 1. המבקשים הגישו לבית-המשפט המחוזי בחיפה תובענה כנגד המשיבה מס' 1 בגין ליקויי בניה שנפלו לטענתם בבית המשותף. המשיבים מס' 8-2 הם קבלנים וקבלני משנה שהיו מעורבים בבניית הבית המשותף וצורפו להליך כצדדים שלישיים ורביעיים.

בית-המשפט המחוזי (השופט שמואל ברלינר) קבע כי ימונה מומחה מטעם בית-המשפט כדי לבחון את טענות המבקשים. בעקבות זאת ביקש בית-המשפט לשמוע את עמדת הצדדים בדבר זהות המומחה שימונה על-ידיו. הצדדים לא הגיעו להסכמה ביניהם בדבר זהות המומחה, ולבסוף מינה בית-המשפט את המהנדס הויס שטיין כמומחה מטעמו. המבקשים, שהתנגדו למינויו של מר הויס שטיין, עתרו לבית-המשפט בבקשה לביטול המינוי, ובקשתם נדחתה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי, שבה שבים המבקשים ותוקפים את מינויו של מר הויס שטיין כמומחה מטעם בית-המשפט. לטענת המבקשים, לזהות חלק מן המומחים שהופיעו ברשימה שאותה הגישו המבקשים לבית-המשפט לא הייתה התנגדות מצד המשיבים, ולפיכך היה על בית-המשפט למנות אחד מאותם מומחים ולא מומחה שלמינויו התנגדו הם מפורשות. עוד טענו המבקשים כי בעניינים כגון דא על בית-המשפט להעניק עדיפות לעמדתם של הדיירים התובעים את הקבלן בגין ליקויי בניה, כי המומחה שנקבע עמוס יתר על המידה בשל עיסוקיו השונים וכי בין המומחה לבין בא-כוח המבקשים נוצרו משקעים הקשורים בתיק אחר שבו היו מעורבים השניים.

דין הבקשה להידחות. תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים, לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין". במקרה שלפנינו, לא הגיעו הצדדים להסכמה פוזיטיבית ביניהם בדבר זהות המומחה שימונה, ולפיכך מינה בית-המשפט המחוזי מומחה על-פי שיקול דעתו. עניין זה הוא עניין דיוני הנתון לשיקול-דעת בית-המשפט ואינני רואה כל מקום לתת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית.