רע"א 5576/09 דיצה כהן נ. בוריס קוגן

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' למלשטריך-לטר) בעניין גובה התשלום התכוף שישולם למבקשים, במסגרת תביעתם לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ).

2.

המבקשת 1 (להלן: הנפגעת ) נפגעה בתאונת דרכים ביום 2.3.2008 ונגרמה לה חבלת ראש קשה ופגיעות נוספות. המבקשים 3-2 הם הוריה של המבקשת 1. מאז התאונה שהתה הנפגעת באשפוזים ממושכים במחלקה הנוירוכירורגית וכן שהתה

בחלק מהזמן – כך לפי המבקשים – באשפוז רגיל ובאשפוז יום בבית לוינשטיין.

עד ליום 11.2.2009 שולם לנפגעת סכום כולל של 108,000 ש"ח במסגרת התשלומים תכופים. בית המשפט המחוזי החליט כי ישולמו לנפגעת תשלומים תכופים נוספים עבור התקופה שתחילתה ביום 23.2.2009 וסיומה ביום 31.12.2009, כלהלן: בגין תרופות ועזרים ישולמו 1,200 ש"ח לכל התקופה, וזאת בהתחשב בכך שלא הוצגו קבלות על רכישת תרופות ובהנחה שהתובעת הייתה מאושפזת בחלק ניכר מהתקופה. עבור נסיעות נקבע כי ישולם לנפגעת סכום גלובאלי של 10,000 ש"ח וזאת בהיעדר כל אסמכתא על כך שהנפגעת מקבלת טיפול שיקומי בבית לוינשטיין במסגרת אשפוז יום המצריך נסיעות מביתה לרעננה. בגין צרכי הסיעוד נקבע כי ישולם לנפגעת סכום חודשי של 4,000 ש"ח למשך 7 חודשים, המסתיימים ביום 31.12.2009. בית המשפט ציין כי מן המסמכים הרפואיים עולה שהתובעת זקוקה לליווי בהתנהלותה היום-יומית, אולם עד כה לא נשכר מלווה ואביה של הנפגעת הוא שמטפל בה בפועל. כן ציין בית המשפט כי אם אכן הנפגעת נמצאת במסגרת של אשפוז יום, "הרי שלא נותר זמן רב לליוויה במשך היום". לא נפסק תשלום תכוף בגין ביגוד ומזון מיוחד. לאחר הפחתת תשלומים המגיעים מן המוסד לביטוח לאומי (בסך של 2,500 ש"ח לחודש), הגיע סכום התשלומים התכופים הכולל לכדי של 36,700 ש"ח.

3.

המבקשים טוענים כי התשלומים התכופים שנפסקו נמוכים מדי ומן הראוי לפסוק במקרה זה סכום של 20,000 ש"ח לחודש, בניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי. במיוחד מלינים המבקשים על הסכום שנפסק לצורך שכירת מלווה עבור הנפגעת. המבקשים מבהירים כי הנפגעת לא נמצאת במסגרת של אשפוז יום לעת הזו עקב הישנות זיהומים של פצעי ניתוח ראש שעברה. בכל מקרה, כך טוענים המבקשים, זקוקה הנפגעת לליווי גם בזמן שהותה באשפוז יום. יצוין, כי בבקשה לתשלום תכוף שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדרש תשלום בגין נסיעות יום-יומיות לבית לוינשטיין. המבקשים טוענים גם כי היה מקום לפסוק תשלום תכוף בגין צרכי מחייה ולהגדיל את התשלום בגין הוצאת ניידות.

4.

בחנתי את טענות המבקשים ולא ראיתי עילה להתערב בסכום שנפסק כתשלום תכוף . כפי שנפסק לא פעם, התשלום התכוף הוא סעד מיידי וזמני, ורק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בעניין זה. במקרה שלפני, בחן בית המשפט המחוזי את התשתית הראייתית הלכאורית שהועמדה לפניו, ופסק את גובה התשלומים התכופים בהתאם. אין ספק, ובית המשפט המחוזי חזר וציין זאת, כי תשתית ראייתית זו לא הייתה מלאה; כך למשל לעניין התקופה שבה שהתה הנפגעת באשפוז יום - אשר משליכה באופן ברור על גובה התשלום התכוף שניתן בגין הוצאות ניידות ובגין סיעוד. כן נעדרת מן הבקשה כל הערכה לעניין המשך שהותה של הנפגעת באשפוז יום או לעניין מהות הליווי שלו נזקקת הנפגעת בעת שהותה במסגרת של אשפוז יום – ובכך אין כדי למצות את השאלות הדורשות הבהרה נוספת. יש להניח כי אם וכאשר יתבהרו יותר צרכיה של הנפגעת, בתחום הליווי והעזרה ובתחומים נוספים, יישקל שוב נושא התשלום התכוף על-ידי הערכאה המבררת. יתרה מכך, תקופת התשלום התכוף שנקבעה מסתיימת בעוד כארבעה חודשים והנושא – יש להניח – יועלה שוב. יצוין גם כי עד כה טרם הוגשו חוות דעת רפואיות בעניינה של הנפגעת.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבים אין צו להוצאות.