פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 5588/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
שאול ראול אללוף
נ ג ד
המשיב:
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
בקשת רשות ערעור על
פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.7.2021 ברת"ק 11890-07-21 שניתן
על-ידי כבוד השופטת י' קראי-גירון
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.7.2021 (רת"ק 11890-07-21, השופטת י' קראי-גירון ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה מיום 1.7.2021 (ת"ק 15193-11-20, הרשמת הבכירה א' הדר ).
2.
מקורו של ההליך שבפני בחובות ובקנסות שונים שצבר המבקש במרוצת השנים, לרבות קנסות תעבורה, קנסות פליליים, ותשלום פיצויים לנפגע עבירה. טענתו הבסיסית של המבקש היא כי המשיב, המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (להלן: המרכז ), גבה ממנו סכומים ביתר.
3.
מבלי להידרש לפרטים שאינם נצרכים כאן, יצוין כי בחודש ינואר 2019 אישר המרכז בקשה שהגיש המבקש להסדר חוב בכלל התיקים שבגינם היו לו חובות למעט בתיק אחד בו היה עליו לשלם פיצוי לנפגע עבירה (להלן: חוב הפיצוי ). בהסדר החוב נקבע כי זה ישולם ב-24 תשלומים ויופחת מ-22,153 שקלים ל-9,797 שקלים, תוך מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים לפי סעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק המרכז לגביית קנסות ). בנוסף, המרכז פרס את התשלום בגין חוב הפיצוי ל-15 תשלומים. יצוין כי המבקש שילם 17 מתוך 24 התשלומים בהסדר החוב ו-11 מתוך 15 תשלומים בגין חוב הפיצוי. אולם, בסופו של דבר, המבקש לא עמד בהסדר החוב במלואו. בהתאם, ההסדר בוטל, והתוספת בגין ריבית הפיגורים הושבה לחובו של המבקש.
4.
ביום 5.11.2020 המבקש הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ועתר לכך שישולמו לו 10,000 שקלים, אשר לטענתו שילם ביתר למרכז. בעיקרו של דבר, המבקש כפר בסכומי החוב הנטענים בעניינו.
5.
בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה בקבעו כי נוכח העובדה שאין מחלוקת שהמבקש לא עמד בהסדר החוב במלואו, ברי שההסדר מבוטל, על כל המשמעויות הנובעות מכך לעניינה של התוספת בגין ריבית הפיגורים. בית המשפט לתביעות קטנות הוסיף והבהיר כי גם בעניין חוב הפיצוי המבקש לא עמד בהסדר שנקבע, וכי לבסוף התיק נסגר לאחר שנזקפו לטובתו סכומים ששילם בתיקים אחרים לפי הוראות סעיף 3(ד1) לחוק המרכז לגביית קנסות. בית המשפט לתביעות קטנות הבהיר כי המשיב רשאי לפנות למרכז ולבקש פריסה נוספת של חובותיו.
6.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין שניתן בעניינו לבית המשפט המחוזי, וזו נדחתה תוך שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2019 (להלן: התקנות ). בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה זה לא מתקיימים התנאים הנדרשים למתן רשות ערעור על פסק-דין שניתן בתביעה קטנה וכי פסק-הדין של בית המשפט לתביעות קטנות הוא "נכון, סביר ומנומק" כך שאין מקום להתערב בו. אף לגוף הדברים ציין בית המשפט המחוזי כי לא נראה שנפל כל פגם בחישוב חובותיו של המבקש על-ידי המרכז.
7.
בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי המרכז "שיקר במצח נחושה" וכי הוספו לחובותיו ריביות שלא כדין. המבקש מוסיף וטוען כי במהלך הזמן הוא שילם סכום גבוה יותר מן החוב ההתחלתי שלו, וכן מתייחס למצבו הכלכלי המורכב.
8.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובתו של המשיב . הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ולא כל שכן כאשר עסקינן בבקשה שמקורה בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. הבקשה אינה מעוררת כל היבט עקרוני, והמבקש אף לא טען זאת. הבקשה נטועה בנסיבותיו הספציפיות של המקרה ובממצאים העובדתיים שנדונו על-ידי הערכאות הקודמות. אף לא מצאתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקש עיוות דין.
9.
אין צריך לומר כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמבקש לפנות למרכז ולבקש פריסה נוספת של חובותיו, באופן שייקח בחשבון את מצבו הכלכלי. למעשה, ומבלי לקבוע מסמרות, ניתן להתרשם כי המבקש עשה בעבר מאמץ לעמוד בתשלום החוב, וייתכן שיש מקום לסייע לו, ככל הניתן, בהשלמת המשימה.
10.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. 5
ניתנה
היום, ט"ו בטבת התשפ"ב (19.12.2021).
ש ו פ ט ת