רע"א 560/02 סימה דביר נ. מנואל רפפורט

1.המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה, בהליך של סדר דין מקוצר, נגד המבקשת ובתה, להשבת סכום של 468,500 דולרים שהועברו, כך נטען, לחשבונות הבנק שלהן. המשיב טוען, כי העברת הכספים נעשתה בהסתמך על מצג שהציגו המשיבה ובתה בפניו כאילו הן עוסקות במתן שירותי ייעוץ וניהול תיקי השקעות.

בד בבד עם הגשת התביעה, ביקש המשיב מבית המשפט המחוזי ליתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבה ובתה. ביום 13.5.2001 החליטה כבוד רשמת בית המשפט המחוזי, הרשמת צ'רניאק, על מתן צו עיקול זמני על כספי המשיבה ובתה, למעט משכורת או קצבה, וכן על זכויות במקרקעין שלהן, בגובה סכום התובענה. המבקשת הגישה בקשה לביטול הצו. ביום 27.8.2001 הוחלט על ביטול הצו. המשיב הגיש ערעור על החלטה זו, שהתקבלה על-ידי כבוד השופטת ש' דותן, שמשמעותו החזרת צו העיקול על נכסי המבקשת. משכך, הוגשה בקשת רשות הערעור.

2.המבקשת טוענת בפני, בעיקרו של דבר, כי המשיב נהג שלא בתום-לב, כאשר התברר, בניגוד למה שהצהיר, כי מעולם לא נפגש אתה, לא דיבר אתה, ולא היא הציגה לו מצג ולפיו היא עוסקת בניהול תיקי השקעות. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי לא איזן כראוי בין האינטרסים של הצדדים. המשיב, מצדו, דוחה את טענות המבקשת. לבסוף נטען, כי אין במסמכים שהציג המשיב כדי ללמד כי חשבון הבנק שבו הופקדו הכספים הוא חשבונה של המבקשת.

3.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי סבר כי סיכויי התביעה של המשיב הנם טובים, וכי במאזן הנזקים, הנזק שיגרם למשיב אלמלא צו העיקול יעלה על זה של המבקשת. לא ראיתי סיבה מספקת לסטות ממסקנתו הסופית של בית המשפט המחוזי, ודי בכך לדחיית הבקשה. מעבר לנדרש יצוין, כי אין לקבל את טענת המבקשת כי אין כל קשר בינה לבין חשבון הבנק בחו"ל. ראשית - חשבון הבנק הוא על שם אחת " SIMA DVIR ", דבר המעלה חשד ממשי כי החשבון אכן שייך לה; שנית - מעיון ממכתב ששלח בא-כוח המבקשת לבנק בחו"ל באישורה של המבקשת עולה, כי נתבקש הבנק להעביר את סכום הכסף בחשבון בחו"ל לחשבון של בא-כוח המבקשת בארץ. אם, כטענת בא-כוח המבקשת, חשבון הבנק כלל לא שלה, לא ברור מדוע פנה לבנק בחו"ל בבקשה האמורה. אשר לטענת חוסר תום-הלב מצד המשיב, נראה כי אין בה ממש.

בשל כל אלה - הבקשה נדחית.