רע"א 5606/11 פלוני נ. קצין התגמולים - משרד הבטחון

1.

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' רניאל )

ברע"א 3713-05-11, במסגרתו דחה את בקשת רשות ערעור המבקש על דחיית בקשתו למתן אורכה ולביטול פסק הדין שניתן בעניינו על ידי ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: ועדת הערעורים ). פסק הדין מחק את ערעורו על החלטת המשיב שלא להכיר בטענתו לפיה מחלת הסכרת, מחלות אורולוגיות ומחלת יתר לחץ דם נגרמו או הוחמרו עקב שירותו בשירות בתי הסוהר. זאת, לאחר שהמבקש לא הגיש חוות דעת כלשהן התומכות בטענתו זו.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין לוועדת הערעורים בצירוף חוות דעת התומכת בטענתו כי מחלת הסכרת נגרמה או הוחמרה עקב שירותו, אשר נדחתה מן הטעם ש"צירוף חוות דעת זו אינו מרפא הפגמים שנפלו בערעור אשר אינם מאפשרים המשך הדיון בו משום שלא הוגשו חוות דעת נדרשות ביחס לפגימות הרפואיות נשוא הערעור". זאת ועוד. נקבע כי הבקשה אינה מפורטת דיה, אין הסבר מתי ניתנה חוות הדעת ומדוע המתין המבקש בין מועד קבלתה למועד הגשת הבקשה וכן מדוע הוגשה הבקשה רק חצי שנה לאחר מועד פסק הדין בעניינו של המבקש. עוד נקבע, כי עיון בבקשה על נספחיה, לרבות חוות הדעת, אינו מלמד כי קיימים סיכויים גבוהים למבקש לזכות בערעורו, שעה שחוות הדעת תומכת רק בפגימה רפואית אחת מבין שלוש אשר טען להן. יתר על כן, גם האמור בחוות הדעת לעניין הסכרת אינו מלמד לכשעצמו כי סיכויי הערעור גבוהים. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה.

בהחלטתו, מיאן בית המשפט המחוזי לקבל את אמירת המבקש בתצהירו לפיה חוות הדעת לא הוגשה במועד עקב התעכבות המומחה בהכנת חוות הדעת. זאת, מפאת הלקוניות שבה. בעניין זה הטעים, כי אין בתצהיר כל הסבר מתי התבקש המומחה לחוות דעתו, מתי נמסרו לו כל המסמכים ומתי נבדק המבקש ובכלל אם נבדק על ידי המומחה. כמו כן, אין בתצהיר כל הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה כאשר השלים המומחה חוות דעתו. על כן, נקבע, יש ממש בקביעת ועדת הערעורים לפיה לא ניתן הסבר מספיק לאיחור בהגשת הבקשה. בית המשפט חזר ושנה את ההזדמנויות הרבות שניתנו למבקש שהסבר מספק לאי מיצוין לא מן הנמצא.

2.

בבקשה שלפניי חוזר המבקש על הטענות שהעלה לפני בית המשפט קמא לפיה אי הגשת חוות הדעת מטעמו נעוצה הייתה בנסיבות שלא היו בשליטתו. הוא טוען כי יש לתת לו את יומו בבית המשפט להוכיח את תביעתו. הוא מדגיש כי יש לו סיכויים טובים להצליח בתביעתו. לטענתו, לא היה מקום לדחות את בקשת רשות הערעור שהגיש על ההחלטה שלא ליתן לו אורכה לביטול פסק הדין של הערכאה הראשונה. זאת, הואיל וניתן היה לרפא פגם פרוצידוריאלי זה על ידי הטלת הוצאות נגדו.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. כל שכן, כאשר המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. מחיקת ערעור בגין אי מילוי אחר הוראות בית המשפט ואי הענות לבקשה לביטולה או להארכת מועד הן החלטות דיוניות הניתנות במסגרת סמכותו של בית המשפט כדין, בנושא מובהק הנוגע לאופן ניהול ההליך המתנהל בפניו.

בענייננו, בתי משפט קמא לא התעלמו ממהותו הסוציאלית של החוק ובהחלטתם לא דחו לצמיתות את ערעורו אלא מחקו אותו באופן שהמבקש יכול להגיש תביעתו מחדש למשיב. כך למשל, באמצעות פנייה מחודשת למשיב על יסוד הוראת סעיף 35 (א) לחוק הנכים המאפשר שינוי החלטה חלוטה של קצין התגמולים ובחינה מחודשת של זכאותו בגין אותה הנכות. כבר נפסק, כי כל חוות דעת שלא עמדה בפני מקבל ההחלטה המקורית עשויה להוות "ראיה חדשה" (ראו ע"א 530/68 מרידור נ' קצין התגמולים , פ"ד כב (2) 794) – זאת, מבלי להביע עמדה, היה וייפתח הליך חדש. באשר לטענת המבקש כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט, יצוין כי הוענקו לו מספר הזדמנויות להגיש את חוות הדעת והוא לא עמד בלוח הזמנים שהציבה הערכאה הדיונית. על המבקש היה להתאים את עצמו לסדר יומו של בית המשפט. צד אינו יכול להתעלם מסדרי הדין ולהתייחס אליהם כאל כללים הנתונים לשיקול דעתו. בנסיבות דנא, רשאית הייתה ועדת הערעורים למחוק את ערעורו של המבקש. משמעות הדברים כאמור היא כי המבקש רשאי לפתוח הליך חדש ולהגיש במסגרתו את חוות הדעת של המומחה מטעמו, בהתאם למתווה הדין.

3.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. בהעדר תגובה, אין צו להוצאות.