פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
561/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1.
עליזה בן יצחק
2. אבי בן יצחק
נ ג ד
המשיבים:
1.
בנק לאומי בע"מ
2. בניני בנק בע"מ
3. ועד הבית אוסישקין 3
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל
אביב-יפו (כב' השופט ג' גינת) בע"א 52667-10-15 מיום 24.10.2015
בשם המבקשים:
עו"ד עליזה בן-יצחק
החלטה
המבקשים מתגוררים בבניין דירות ברמת השרון שבקומת הקרקע שלו – שבבעלות המשיבה 2 – מצוי סניף של המשיב 1 – בנק לאומי בע"מ (להלן: הבנק ; וביחד: המשיבים ). המבקשים הגישו תביעה למתן צו מניעה נגד המשיבים נוכח כוונת הבנק להתקין מנועי מזגנים על הקירות החיצוניים של הבניין, חלקם בסמוך לדירת המבקשים. בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט י' שקד ) קיבל ביום 24.9.2015 את התביעה באופן חלקי. טענות המבקשים כי התקנת מנועי המזגנים תהווה מטרד ופגיעה ברכוש המשותף נדחו, זאת בהסתמך על חוות דעת של מומחה מוסכם מטעם בית המשפט לעניין הרעש שיקימו המזגנים; על סיור שערך במקום; ועל הסכמת המשיבים להפחית את היקף השימוש של הבנק ברכוש המשותף בתמורה להתקנת המזגנים. בצד זאת, התקבלה הטענה כי עקב עוצמתם הרבה התקנת המזגנים מצריכה היתר בנייה, וכוונת הבנק להתקינם ללא היתר כאמור מהווה הפרת חובה חקוקה. משכך, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים להתקין את המזגנים אלא אם יקבלו היתר בנייה כדין או אישור בכתב מאת הוועדה המקומית ולתכנון ולבנייה. המבקשים ערערו על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט העמית ג' גינת ) דחה ביום 24.12.2015 את הערעור תוך שהוא מאמץ את קביעותיו של בית משפט השלום שהתבססו בין היתר על חוות דעת מומחה מוסכם מטעמו.
מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוענים המבקשים כי שגו הערכאות הקודמות שקבעו כי התקנת המזגנים לא תפגע ברכוש המשותף ולא תגרום למבקשים למטרד משמעותי עקב הרעש החזק והחום שהם צפויים לייצר בצמוד לדירתם. נטען כי קביעותיו של בית משפט השלום עומדות בניגוד לתקנון המוסכם בבניין ובניגוד לדין הקיים לגבי בתים משותפים; וכי מהמקרה עולות שאלות עקרוניות – בין היתר – בדבר שיקול דעתו וסמכותו של בית המשפט למנוע שימוש ברכוש המשותף מחלק מהדיירים לשם "הצמדת" רכוש משותף לדיירים אחרים. בצד בקשה זו הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים להתקין מזגנים מכל סוג על קירות הבניין עד להכרעה בבקשת הרשות לערער.
לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. מקרה זה אינו בא בקהלם של המקרים החריגים אשר מצדיקים מתן רשות לערער לבית משפט זה בהתאם לאמת המידה המקובלת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). טענות המבקשים בדבר המטרד לכאורה שעתיד להיגרם מהמזגנים והפגיעה ברכוש המשותף נדונו והוכרעו בפסק דין מנומק ומפורט של בית משפט השלום – אשר ראה להתנות את התקנת המזגנים בקבלת היתר בנייה או אישור מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. קביעות אלו אומצו במלואן בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. יתר טענות המבקשים נוגעות לשיקול דעתן של הערכאות הקודמות וליישום הדין הקיים בנסיבות המקרה הפרטני. כידוע, אין באלה כדי להקים עילה ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי", ואף אינני סבור כי מהמקרה עולה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות כאמור.
הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו מניעה זמני. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באדר א התשע"ו (28.2.2016).
ש
ו פ ט