רע"א 565/04 פרץ חנה נ. עילית חברה לביטוח בע"מ

1.המבקשת נפגעה בשתי תאונות דרכים – הראשונה ביום 12.2.1999 והשנייה ביום 11.7.1999. בגין שתי התאונות הוגשו שתי תביעות – הראשונה לבית משפט השלום בצפת, והאחרת בבית המשפט המחוזי בחיפה. בתביעה הראשונה מונה מומחה מטעם בית המשפט, בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה (פרופ' בנטל). בית המשפט המחוזי קבע, לפי הסכמת הצדדים, כי חוות-דעתו של זה (אשר הוגשה כשנתיים לאחר התאונה השנייה), תשמש גם בתביעה השנייה, וכי הצדדים יורשו להציג למומחה שאלות הבהרה.

לאחר שהשיב המומחה לשאלות ההבהרה, עתרה המבקשת בבית המשפט המחוזי לפסול את המומחה ולחלופין למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה. לטענתה, חוות-דעתו של פרופ' בנטל מתייחסת לתאונה הראשונה בלבד, ודבריו ביחס לתאונה השנייה נאמרו בלא בדיקה של המבקשת ובלא עיון במסמכים רלבנטיים. כמו-כן, הלינה המבקשת על כך שהמשיבה פנתה למומחה בשאלות הבהרה, מבלי שאלה הועברו קודם לכן לעיון המבקשת. המומחה גם לא התייחס, לטענת המבקשת, לשאלת הנכות הנפשית.

2.בית המשפט המחוזי בחן את טענות המבקשת, אחת לאחת, ודחה אותן. בתמצית, קבע בית המשפט קמא כי:

"אין כל יסוד להנחה כי עלול להיגרם עיוות דין לאחד הצדדים או כי המומחה פעל בחוסר תום לב. אין לקבוע כי בתשובות ההבהרה של המומחה בענייננו עשה המומחה כל מעשה פסול שיש בו כדי לגרום לחשש כי אין להסתמך על תשובותיו מפאת חוסר תום ליבו במתן חוות הדעת".

ועוד:

"בדרך כלל די בחוות דעת רפואית של המומחה הרפואי אותו מינה בית המשפט, בצירוף תשובותיו לשאלות הבהרה, ובחקירתו של המומחה בבית המשפט כדי לספק תשובה מניחה את הדעת בשאלות הרפואיות המתעוררות בתחום מומחיותו של המומחה. בענייננו המומחה טרם העיד בבית המשפט. לא השתכנעתי כי המקרה שלפנינו, הינו אחד מאותם המקרים יוצאי הדופן אשר מצדיקים מינויו של מומחה נוסף, וכי תשובות ההבהרה שנתן המומחה אינן מאפשרות, על פניו, בשלב זה של ההתדיינות, להגיע לחקר האמת".

3.מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. המבקשת שבה ומעלה את הטענות שהעלתה בפני בית המשפט המחוזי, אולם לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת הערכאה המבררת. יודגש, כי ההחלטה לאמץ את חוות דעתו של המומחה גם לצורך התביעה השנייה, תוך משלוח שאלות הבהרה, ניתנה בהסכמת הצדדים. בדיקתה של המבקשת על-ידי המומחה נעשתה כשנה וחצי לאחר התאונה השנייה, ובית המשפט המחוזי לא הורה לו לבדוק את המבקשת פעם נוספת. יצוין עוד, כי המשיבה אינה מתנגדת היום למשלוח מסמכים נוספים (העומדים בדרישות הדין) ושאלות הבהרה נוספות למומחה. בהתחשב בכל אלה, ובכך שבית המשפט לא סגר את הדלת בפני המבקשת ותחם את קביעותיו לשלב זה של ההתדיינות, בטרם נחקר המומחה על קביעותיו – אין כל טעם המצדיק התערבות בשקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר-טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום של 7,500 ש"ח.