החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 565/10 ארז גטה נ. לודמילה צרקבסקי

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · הבאת ראיות לסתור קביעות המוסד לביטוח לאומי בנכות נפשיתבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור שעניינה הבאת ראיות לסתור קביעות המוסד לביטוח לאומי בנכות נפשית של נפגעת תאונת דרכים. נקבע כי העדר חשיפת מלוא התיעוד הרפואי לוועדה עשוי להצדיק הבאת ראיות לסתור רק כשיש יסוד להניח שהתיעוד היה משנה את קביעתה. הבקשה נדחתה ונפסקו הוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

המשיבה נפגעה בתאונת דרכים בשנת 2006 ואושפזה למשך ארבעה ימים, ואובחנה כסובלת מ-PTSD. המוסד לביטוח לאומי קבע לה נכות צמיתה של 32%, מתוכם 20% בשל מצבה הנפשי. המבקשים טענו כי הוועדה לא עיינה במלוא התיעוד הרפואי, וכי המשיבה סבלה מבעיות נפשיות לפני התאונה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי בנכות נפשית לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאשר נטען כי לא עמד בפני הוועדה מלוא התיעוד הרפואי?
  2. 2.מהי כמות הראיות הנדרשת כדי להוכיח עובדה שלילית בהקשר של חשיפת הוועדה הרפואית למידע רפואי?

הלכות

  1. 1

    העדר חשיפתו של מלוא התיעוד הרפואי של הנפגע בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי עשוי להוות עילה להתיר הבאת ראיות לסתור, מקום שקיים יסוד להאמין כי אילו נחשף התיעוד היה משנה את הקביעה

    ״במקרים מסוימים, העדר חשיפתו של מלוא התיעוד הרפואי אודות הנפגע בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי תשמש עילה להתיר הבאת ראיות לסתור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא נמצאה הצדקה לרשות ערעור שכן המקרה אינו מעורר שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וגם לגופו אין מקום ליזום הליך נוסף

    ״לא שוכנעתי כי המקרה הנדון מעורר שאלה עקרונית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים שבפנינו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשת רשות ערעור
  • ראיות לסתור
  • קביעות המוסד לביטוח לאומי
  • תיעוד רפואי
  • ועדה רפואית
  • חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

565/10

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

המבקשים:

1. ארז גטה

2. איילון חברה לביטוח בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

לודמילה צרקבסקי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע

מיום16.12.09

בבר"ע 658/09שניתנה על-ידי

כבוד השופט י' אלון

בשם המבקשים:

עו"ד ש' ילינק

החלטה

1.

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד הנשיא י' אלון) במסגרתה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בקרית גת (כבוד השופטת נ' נצר).

המשיבה נפגעה ביום 13.3.06 בתאונת דרכים עת נסעה באוטובוס בו נהג המבקש 1. היא אושפזה בבית חולים למשך ארבעה ימים ונשלחה לביתה למנוחה ארוכה בשל שבר בעמוד השדרה וכאבים באזורים שונים בגופה. בנוסף, נבדקה המשיבה במרפאה לבריאות הנפש בבית החולים "ברזילי" ואובחנה כסובלת מ- PTSD . המוסד לביטוח לאומי קבע למשיבה נכות צמיתה של 32%, מתוכם 20% בשל מצבה הנפשי.

המבקשים הגישו לבית משפט השלום בקשה להביא ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ) ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי. בין השאר טענו המבקשים כי הוועדה הרפואית לא התייחסה לתיקה הרפואי של המשיבה או לחומר רפואי הקשור בה וכי המשיבה סבלה מבעיות נפשיות לפני התאונה; כי רישום התלונות הוא בלשון רבים בלא שנעשתה הפרדה בין דברי המשיבה לבין דברי בא כוחה שנכח בדיון בעניינה; כי הוועדה התעלמה מרישומים לפיהם המשיבה סבלה מהפרעת שינה כרונית שהחלה לפני התאונה ומבעיות משפחתיות נוספות שעשויות להשפיע על מצבה הנפשי; וכי המשיבה היתה מעורבת בתאונת דרכים קודמת ימים ספורים לפני התאונה נשוא תביעתה.

2.

בית משפט השלום דחה את הבקשה. הובהר כי במקרים מסוימים, העדר חשיפתו של מלוא התיעוד הרפואי אודות הנפגע בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי תשמש עילה להתיר הבאת ראיות לסתור. זאת, מקום שקיים יסוד להאמין כי אילו נחשף תיעוד זה בפני הגורם המחליט, היה בכך כדי לשנות את קביעתו. במקרה הנדון, קבע בית המשפט – לאחר עיון בפרוטוקולי הדיונים לפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי – כי כרטיסה הרפואי של המשיבה כמו גם תעודות רפואיות, תצלומי רנטגן, מסמך מהמרכז לבריאות הנפש, פרוטוקולים קודמים, דו"ח המרפאה הקהילתית לבריאות הנפש וחוות דעת פסיכיאטרית עמדו כולם בפני הוועדות. לפיכך, כך נקבע, נחשפו הוועדות לעברה הרפואי של המשיבה וטענת המבקשים בנדון אינה מבוססת. עוד נקבע כי העובדה שבא כוחה של המשיבה נכח בדיוני הוועדה – אין בה כדי לפגוע בהחלטות הוועדה.

3.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשת רשות לערער על ההחלטה האמורה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם מבלי לבקש תגובה. נקבע כי מסקנתו של בית משפט השלום – לפיה הוועדה הרפואית נתנה דעתה למלוא נסיבותיו של המקרה ופרטי עברה הרפואי של המשיבה – התבססה על התרשמותו של בית המשפט מן התשתית העובדתית שהונחה בפניו. עוד נקבע כי המבקשים לא העלו בטענותיהם כל ראיה לפגם מהותי שנפל בקביעות הוועדה ואף לא הצביעו על נסיבות חדשות, שיש בהן כדי להתיר הבאת ראיות לסתור.

4.

המבקשים אינם משלימים עם החלטה זו ועותרים כי תינתן להם רשות לערער על ההחלטה. לשיטתם יש מקום לדון בשאלה מהי כמות הראיות שצריכים הם להביא

כדי להוכיח עובדה שלילית, לאמור: שבפני המוסד לביטוח לאומי לא עמד מלוא המידע הנכון הנוגע למשיבה.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. לאחר שבחנתי את טענות המבקשים ואת החלטות הערכאות הקודמות, לא שוכנעתי כי המקרה הנדון מעורר שאלה עקרונית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים שבפנינו. יתרה מכך, גם לגוף הדברים לא היה כל מקום ליזום הליך נוסף לאחר שהשאלות נשוא הבקשה נדונו והוכרעו כראוי.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה יחויבו המבקשים בתשלום הוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, י"ט בשבט התש"ע (3.2.2010).

המשנה-לנשיאה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העדר חשיפתו של מלוא התיעוד הרפואי של הנפגע בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי עשוי להוות עילה להתיר הבאת ראיות לסתור, מקום שקיים יסוד להאמין כי אילו נחשף התיעוד היה משנה את הקביעה
  2. 2לא נמצאה הצדקה לרשות ערעור שכן המקרה אינו מעורר שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וגם לגופו אין מקום ליזום הליך נוסף