רע"א 5664/16 רע"א 5664/16

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 29329-01-16, כבוד השופט י' שינמן ), אשר דחה ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא, שלא לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד (תא"מ 48142-07-13 ותא"מ 19817-01-13, כבוד השופטת מ' בן-ארי ).

1.ברקע, סכסוך כספי בין הצדדים. המשיבה הגישה שתי תביעות כספיות שאוחדו נגד המבקשות, על סך עשרות אלפי שקלים. במוקד התביעות, טענתה כי לא קיבלה תמורה מהמבקשות עבור שירותי תקשורת שסיפקה להן.

בית משפט השלום נתן פסק דין במעמד צד אחד, לאחר שבא כוח המבקשות וכן הבעלים של המבקשות לא התייצבו לדיון שנקבע להוכחות. מבירור שנערך במועד הדיון עלה, כי ברקע לאי-ההתייצבות עמדה החלפת בא כוח המבקשות בתיק. ואולם, כפי שציין בית המשפט קמא, לא הוגשה אליו הודעה בעניין הפסקת ייצוג, ומכל מקום, לא ניתנה על ידו החלטה בדבר שחרור מייצוג. בנסיבות אלה, ניתן כאמור פסק דין במעמד צד אחד, והמבקשות חויבו בתשלום אגרות וכן בתשלום שכר טרחה למשיבה בגובה 15,000 ש"ח.

המבקשות הגישו בקשה לביטול פסק הדין, אשר נדחתה על ידי בית משפט השלום. בנמקו את החלטתו, נקבע כי התנהלות המבקשות מצביעה על זלזול עקבי בהליכי בית המשפט ובהחלטותיו. בהקשר זה, יצוין כי עוד קודם לדיון ההוכחות שבמסגרתו ניתן פסק הדין, התקיימו שתי ישיבות קדם משפט, אליהן התייצב בא כוח המבקשות דאז – אך הבעלים של המבקשות לא התייצב, בניגוד להוראה בדבר חובת התייצבות, בנסיבות שפורטו על ידי הערכאות קמא.

בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, ערעור על החלטה זו, ואף הוא קבע כי התנהלות המבקשות הייתה רצופה בתקלות ובאי ציות להוראות בית המשפט. עוד הוטעם, כי לא הובאה כל ראיה ממשית על ידי המבקשות לכך שלא ידעו על מועד הדיון. על המבקשות הושת תשלום שכר טרחה בסך 9,000 ש"ח.

בעיקרם של דברים, טוענות המבקשות בבקשת רשות הערעור שבפניי, כי אי ההתייצבות לדיון נבעה מטעות מצערת ומאי הבנה, שאינן מצדיקות את דחיית הבקשה לביטול פסק דין, ובפרט כאשר לשיטתן סיכויי הצלחתן בהליך גבוהים. עוד נטען, כי הבעלים של המבקשות לא ידע על מועד הדיון שנקבע, או שככל שעודכן – הבין כי נדחה או לא מתקיים, או כי יש לתאם מועד חדש.

2.אכן, פעמים רבות קיימת נכונות לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד ולהתיר את ליבון השאלות השנויות במחלוקת לגופן בפני בית המשפט – אך לא בכל מקרה. בענייננו, הערכאות דלמטה התרשמו, כאמור, כי התנהלות המבקשות ביטאה זלזול של ממש בהליכי ובהחלטות בית המשפט. זאת, הן בהתייחס לנסיבות ההיעדרות מהדיון מושא הערעור – לרבות אי הודעה על החלפת ייצוג – והן בהתייחס להתנהלותן לאורך חיי התיק.

יושם לב, כי גרסתו של בא כוח המבקשות בבקשה שלפניי, לפיה הבעלים של המבקשות לא ידע על מועד הדיון או

שככל שידע , סבור היה כי הדיון לא מתקיים – למצער אינה קוהרנטית, וברי כי אינה יכולה להוות תירוץ מספק לאי התייצבותו. בנוסף, לרשות בא כוח המבקשות עמדו 3 חודשים לכל הפחות טרם מועד ההוכחות לשם עמידה על מצבו של התיק. לאור כל האמור, נחה דעתי כי החלטת בית המשפט קמא להותיר את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד על כנו בדין יסודה.

לא

מצאתי להתערב

בהחלטה. כך, בפרט

במסגרת

בקשת רשות ערעור

בגלגול

שלישי .

3.סוף דבר, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לרבות ההוצאות שהושתו על המבקשות בערכאות קמא, אין צו להוצאות.