רע"א 5706/04 עדן חשמל בע"מ נ. איתן ארז, עו"ד

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' הנשיא א' גורן), אשר דחה בקשה למתן הוראות למשיב 1 במילוי תפקידו כמנהל המיוחד של חברה (להלן - החברה) שמניותיה מוחזקות בידי המבקשת 1 (להלן - המבקשת) והמשיבים 3-2 (להלן - המשיבים).

2.במסגרת סכסוך משפטי בין המבקשים למשיבים הנוגע לניהול עסקי החברה הושג ביניהם בשנת 1998 הסדר פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו התמנה המשיב 1 הן כמנהל המיוחד של החברה והן כבורר במחלוקות שבין הצדדים. בתחילת שנת 2003 ניתן פסק הבוררות, אשר חייב את המבקשים לשלם למשיבים מיליוני שקלים. כעבור מספר חודשים הגישה המבקשת 1 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לביטול פסק הבוררות, שעודנה תלויה ועומדת, וכן את הבקשה בה עסקינן, למתן הוראות למשיב 1 במילוי תפקידו כמנהל המיוחד. טענותיה של המבקשת כנגד מעשיו ומחדליו של המשיב 1 נדונו אחת לאחת על ידי בית משפט קמא ונמצא כי אין בהן ממש. עיינתי בנימוקיו המפורטים של בית המשפט לדחיית הבקשה, ואיני מוצא לנכון להתערב בהם.

3.מן הנסיבות עולה, כי הבקשה הוגשה, כפי הנראה, על מנת לפתוח חזית נוספת לפעולה נגד פסק הבוררות. חלק ניכר מן הפעולות אותן תוקפת המבקשת נעשו בשנים 1999-1998, ואילו הבקשה הוגשה רק בשנת 2003, לאחר שניתן פסק הבורר. אין לקבל את טענת המבקשת לפיה השיהוי נבע מן החשש, כי המשיב 1 יטה לרעתה את פסק הבוררות אם תתקוף את פעילותו כמנהל מיוחד. המבקשת הסכימה כי אותו אדם ימלא את שני התפקידים, ורק לאחר מכן העלתה את הטענה כי קיים ניגוד עניינים ביניהם. זאת ועוד, חלקן של הטענות שעוררה המבקשת מתייחס למעשה לפסק הבוררות, על אף טענתה כי בבקשה דנא תוקפת היא רק את התנהלות המשיב 1 כמנהל מיוחד. המקום הנכון לדון באותן טענות הוא בבקשה לביטול פסק הבוררות. לבסוף, המבקשת משיגה אף על גובה הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין בהם חייב אותה בית משפט קמא לשאת. ואולם, הלכה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בסוגיית הוצאות המשפט אלא במקרים נדירים (ראו, למשל, ע"א 5630/90 תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע"מ , פ"ד מז(2) 517, 528; וכן, י' זוסמן סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, תשנ"ה, 544). המבקשת לא שכנעתני כי במקרה דנא מתקיימת הצדקה לסטות מן הכלל האמור. באשר לטענת המבקש 2, מנהלה של המבקשת, כי לא היה מקום לחייבו בהוצאות המשפט באופן אישי באשר הוא לא היה צד להליך בבית משפט קמא, הרי שאין לדון בה במסגרת זו. בהחלטת כב' הרשם ע' שחם מיום 9.8.04 נקבע, כי למבקש 2 נתונה זכות ערעור בשאלה זו.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה.