רע"א 5713/17 מאיר גרוסמן נ. חב' סלקום בע"מ

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 7050-05-17, כבוד השופטת ש' דותן ), בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (תא"מ 43363-09-15, כבוד השופטת ד' ורד ). ברקע הבקשה מצוי חוב כספי בסך כ-5,483 ש"ח של המבקש כלפי המשיבה, בגינו פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש. המבקש העלה טענות שונות נגד החוב הכספי, ונגד אופן התנהלות ההליכים המשפטיים בעניינו. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלו, וקבע שלמרות הפגמים שנפלו בהליך, החוב הינו בדין.

עתה, מסתייג המבקש מהחוב, וכן מבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ בעניינו, ולהסיר עיקול שהוטל על אחד מכרטיסי האשראי שבבעלותו. לטענתו שגה בית משפט השלום כשהתעלם מהתביעה הראשונה שהגישה השיבה להוצאה לפועל, וכן שגה כשקיבל את תביעתה החדשה מאחר ונפלו בה שגיאות משפטיות חמורות. בהתאם, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את ערעורו על פסק דינו של בית משפט השלום.

עיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסקי הדין של הערכאות, ובחומרים הנלווים, ולא מצאתי בסיס משפטי להתערב בעניין. באשר לחיוב הכספי,

מקובלים עלי נימוקי בית המשפט המחוזי כי למרות שכתב התביעה הוגש "ברישול רב, תוך זלזול בבית המשפט ובצד שכנגד" – תפקידו של בית המשפט הוא לברר את העובדות לגופן ולהכריע במחלוקת האמיתית בין הצדדים. מאחר שנדחתה טענתו של המבקש כי שילם יותר מהסכום שהיה חייב, ולאחר שחזר בו מהצהרתו הראשונית לפיה המסמכים שהוגשו מזויפים ולא נחתמו על ידו – התוצאה היא שיש לחייב את המבקש בתשלום סכום החוב.

בנוגע לבקשות לביטול עיכוב היציאה מהארץ והסרת העיקול על כרטיס האשראי – עולה כי בקשות אלו מוגשות בפניי לראשונה, וכי הגבלות אלו הוטלו על המבקש רק אחרי מתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי. כך או כך, אין זה ראוי שבקשות אלו יידונו בפעם הראשונה בגלגול רביעי. על כן, הבקשה נדחית וזכויות המבקש לפנות לגורם המתאים בעניין היציאה מהארץ והעיקול שמורות לו, וזאת מבלי להביע עמדה לכאן או לכאן ביחס לבקשות אלו. אעיר רק כי נוכח סכום החיוב, שאינו גבוה, טוב יעשה המבקש אם יביא לסיום העניין במהרה – אך דבר זה נתון כמובן לשיקול דעתו.

בקשת רשות הערעור נדחית, וכך גם הבקשות להסרת ההגבלות. אין צו להוצאות, אך זאת לא בלי התלבטות, הגם שלא התבקשה התגובה.