פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
5763/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
בכר
ניסים
נגד
המשיבים
:
1.
חניאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית
שיתופית בע"מ
2.
אסף נמרוד, עו"ד
בקשת רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט
המחוזי
בת"א-יפו בע"א 1108/95 מיום 10.7.97
שניתן
על ידי כבוד השופטים: א' אבן-ארי,
ד'
בר-אופיר, ה' אחיטוב
בשם
המבקש: עו"ד יוסף אלברק
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים אבן-ארי, בר-אופיר ואחיטוב) בע.א. 1108/95 שניתן ביום 10.7.97.
1.הצדדים הגיעו להסכם, במסגרת תיק הוצאה לפועל, לפיו ישפץ המבקש בית מגורים במושב. לאחר שהעבודה לא נמסרה לו, למרות ההסכם, הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום בנתניה (ת.א. 8459/92) בגין הרווח שנמנע ממנו, לטענתו. בית משפט השלום דחה את התביעה, בציינו כי עדי התביעה לא זכו לאמונו.
2.המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע.א. 1108/95). בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית משפט השלום לכתיבת פסק דין חדש. לאחר מתן פסק דין זה הגיע התיק שוב לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור, בקבעו כי אכן שתי עדויות התביעה סותרות זו את זו ואין כל דרך ליישב ביניהן, וקיבל את הערעור שכנגד, לתשלום הוצאות משפט למשיבים.
3.כעת מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשה נטען כי בית משפט השלום עשה מלאכתו קלה וביסס את פסק דינו על המחלוקת שנפלה בין המבקש לעד מטעמו, מי מהם זוכר טוב יותר, בחלוף שבע שנים מיום ההתרחשות, מי הביא את התכניות נשוא הבקשה למשרדו של צד ג', בעוד שאין מחלוקת שהתכניות התקבלו על ידי המשיבה 1. נטען כי היו בפני בית המשפט ראיות רבות, בכתבי בית הדין בתיק ההוצאה לפועל, אליהן לא התיחס. עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי טעה כשהכריע את התיק חרף כל הפגמים, על סמך טענה פרוצדורלית.
4.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי יש לדחותה. כל טענותיו של המבקש הן טענות המתיחסות להכרעות עובדתיות בערכאות הנמוכות, ולפיכך אין להן מקום בערעור שני. אין הן מעלות שאלות משפטיות בעלות חשיבות חוקתית או ציבורית (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
פ"ד לו(3) 123).
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז בכסלו התשנ"ח
(16.12.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97057630.
A02
/דז/