רע"א 5773/05 "גול טורס" נופש ותיירות נ. שושנה ושמריהו לו

א.המבקשת, חברת תיירות, עותרת לרשות ערעור בגלגול שלישי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט עמית) מיום 15.5.05 שלא להיעתר לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (השופט חדיד) מיום 3.4.05.

ב.(1) התביעה – תביעת השבה של כספים – הוגשה על-ידי המשיבים כנגד המבקשת בטענה כי הזמינו באמצעות המבקשת חדרים במלון בסיני, אך בבואם למלון ולאחר שנמסרו החדרים נתבקשו לעזוב את המלון או לשוב ולשלם, בהעדר הזמנה מטעם המשיבים. לטענת המבקשת, הנסמכת על תשובת מנהל המלון, עזבו המשיבים את המלון מסיבות אישיות (מוות של מכר), ולא פנו אל המבקשת כלל לשם הסדרת עניינם.

(2) בית המשפט לתביעות קטנות לא השתכנע כי הזמנת החדרים נשתכללה, מצא סתירה בטענת המבקשת בכך שבשלב מסוים נטען כי המשיבים לא הגיעו למלון, שלל את הטענה בדבר מקרה מוות, שאחרת לא היו המשיבים יוצאים למלון באילת, וכן קבע כי לא הוגשו ראיות שהוחלט כי יוגשו. לפיכך חייב את המבקשת בהשבת הכספים ששולמו, אך לא בעלות שהיה במלון באילת.

ג.בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הרשות לערער בנימוק כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אך גם מטעמי שכל ישר, קרי, הקושי להלום כי המשיבים, לאחר שטרחו הגיעו לסיני, "נטשו" את המלון ללא סיבה.

ד.בבקשה הנוכחית נטען כי אי הצלחתה של המבקשת להמציא ראיות מסוימות (זימון עדה ותיעוד) אינה צריכה לעמוד לה לרועץ, וכן נטען באשר לסתירות עובדתיות בגירסת המשיבים אל מול ראיות בכתב שבידי המבקשת.

ה.(1) לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים איני רואה מקום להיעתר לה. איני יכול להימנע מלציין, אף כי לא זה טעם החלטתי, כי המבקשת לא צירפה את כתב התביעה, כתב ההגנה, חלק מן המוצגים והפרוטוקול מבית המשפט לתביעות קטנות, ומה שצורף בחלקו אינו קריא. מכל מקום, כידוע לא נתן המחוקק זכות ערעור בבית המשפט לתביעות קטנות, אלא איפשר בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי (סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ב-1984); וכבר נאמר, כי רשות ערעור בגלגול נוסף לבית משפט זה, נוכח טיבו של הליך התביעות הקטנות, תינתן אך "במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור 'רגילות', ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר" (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (טרם פורסם); ראו גם רע"א 3006/05 פריפר טבעי נ' ראובני (טרם פורסם)). מקרה זה אינו בא בגדרן של קטגוריות אלה.

(4) אף לעיצומם של דברים, בצדק – בכל הכבוד – ציין בית המשפט המחוזי כי אין הערכאה הערעורית, ככלל, מתערבת בקביעות עובדתיות של בית המשפט הדיוני, וענייננו אינו נמנה על החריגים לכלל זה. בנידון דידן היו גירסאות עובדתיות שונות שבית המשפט לתביעות קטנות ניתח בפסק דינו המנומק כדבעי; עניין סיבת העזיבה וסיפור מקרה המוות שמעלה המלון אינו מתישב עם הישארות המשיבים באילת (ואף בבקשת רשות הערעור היתה המבקשת ערה לכך). לגבי טענת העזיבה מרצון חופשי, לא ראיתי מענה לטענת המשיבים כי נאלצו לחתום על מסמך בעניין זה, כיוון שאילולא כן לא אופשרה הוצאת חפציהם.

(5) בסופו של יום, נוכח כל האמור אין מקום לרשות ערעור בגלגול שלישי, ואין בידי להעתר לבקשה.