רע"א 5778/17 רבקה בוקובזה נ. רות ישועה

1.

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא א' פרקש , סגן הנשיא מ' דרורי והשופט ע' שחם ) מיום 9.4.2017 בע"א 5826-12-16.

2.

במוקד בקשה זו עומד סכסוך שהתגלע בין הצדדים בשנת 1998, עת ערכו המשיבים 3-1 שיפוץ בדירותיהם הסמוכות לדירתן של המבקשות בבנין מגורים בירושלים. בעקבות כך הגישו המבקשות תביעה בבית משפט השלום בירושלים נגד שכניהן וגורמים נוספים שהיו מעורבים בעבודות השיפוץ, וטענו כי עבודות אלה גרמו נזקים שונים לדירתן. סכום התביעה השתנה לאורך השנים עד שהועמד לבסוף, ביום 14.1.2007, על סך 750,000 ש"ח.

3.

ביום 24.7.2008 ניתן פסק דין חלקי בבית משפט השלום (השופט ד' מינץ ) שקבע את חלוקת האחריות בין הצדדים, וביום 31.8.2016 ניתן פסק דין משלים (השופטת ת' בר-אשר צבן ) שקבע את החבות בנזק על בסיס אחת החלופות שצוינו בחוות דעתו של מומחה שמינה בית המשפט. תוצאתה הסופית של ההתדיינות היא כי תביעת המבקשות התקבלה באופן חלקי בלבד, באופן שהמשיב 5 נדרש לשלם להן סך של 54,000 ש"ח. עם זאת, נוכח תוצאת ההליכים והתנהלות המבקשות במהלכם, נקבע כי עליהן לשאת בהוצאות המשיבים 4-1 בסך כולל של 54,000 ש"ח, שיועבר ישירות מהמשיב 5 למשיבים 4-1, כך שלמבקשות למעשה לא ישולם דבר.

4.

המבקשות לא השלימו עם תוצאה זו, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שהופנה נגד כלל חלקיהם של פסקי דינו של בית משפט השלום. ביום 9.4.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור על-פי סמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וחייב את המבקשות בתשלום הוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי סמך ידיו על קביעותיו של בית משפט השלום וקבע כי פסקי דינו מנומקים ומפורטים כנדרש וכוללים התייחסות לכלל הראיות והטענות שהעלו הצדדים.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני, בגדרה שוטחות המבקשות שורה של טענות ביחס לקביעותיהן העובדתיות של הערכאות דלמטה.

6.

לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין השונים שניתנו בעניינם של הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף בלא צורך בתשובות המשיבים.

7.

כידוע, על בקשות לרשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3 ) 123 (1982)) . עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת במבחן זה, ואף המבקשות עצמן לא העלו כל טענה לפיה אמות המידה הנדרשות לצורך קבלת הבקשה מתקיימות בעניינן. פסקי הדין שניתנו על-ידי הערכאות דלמטה מפורטים ומבוססים, ואינם מעלים כל סוגיה בעלת חשיבות כללית. לא שוכנעתי גם כי ייגרם למבקשות עיוות דין עקב דחיית הבקשה. הגיעה העת להביא מחלוקת משפטית ארוכת-שנים זו לקיצה.

8.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשו תשובות המשיבים לא אעשה צו להוצאות.